סיפורו של בג"ץ 394/12: ג'וזפינה אלמדה ומשה דוד מלבנן הימנס נגד משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה

בפנינו עומדת פרשה משפטית מרתקת - בג"ץ 394/12. עותרים כאן הם ג'וזפינה אלמדה ומשה דוד מלבנן הימנס, שמצאו עצמם בעימות מול משרד הפנים ומשרד ראש הממשלה בישראל. על מה הם נשאו לכאן? לשם כך, נסקור את פסקי הדין וההתרחשויות בבית המשפט העליון.

הסיפור התחיל עת עתרו ג'וזפינה ומשה דוד לבית המשפט העליון בעתירה שנגעה לזכויותיהם האישיות והחוקיות, כאשר על הצד השני עומדים משרד הפנים, הגוף שאחראי על ניהול ענייני האוכלוסין במדינה, ומשרד ראש הממשלה, אולי כנגד החלטה ממשלתית כלשהי הקשורה בכך.

בתחילת אפריל 2016, התקבלה החלטה מטעם כבוד הנשיאה מ' נאור, שאותה נדרשנו לשתף במסגרת זו. בהחלטה זו ניתנה הוראה לצדדים להגיש את עמדותיהם עד ליום 4 במאי 2016, וזאת בהתייחס לפסק דין קודם (בג"ץ 7625/06) שייתכן והשלכותיו נוגעות ישירות להליך הנוכחי, בהחלטה זו הייתה זהירות להתייחס להחלטות שיעוגנו בתקדים המשפטי החדש שניתן קודם לכן באותו נושא.

במהלך מאי 2016, התקיימו מספר התכתשויות משפטיות בין הצדדים. העותרים קיבלו ארכה להגיש את תגובתם למענה המשיבים, ובעוד דיון נוסף נקבע לפני הרכב שופטים. בהתאם להחלטת בית המשפט, ניתנה אפשרות למשיבים להציג תגובה נוספת במידה וירצו, עד למשך עשרה ימים מהמועד שייקבע לדיון הביקורתי.

כולנו מבינים שעתירות לבית המשפט העליון אינן מוגשות על עניינים של מה בכך, וכנראה שיש כאן זכות יסודית שמבקשים העותרים לשמר או לשפר בהתייחס לרשויות המדינה. גודלה של הסוגיה עשויה לנבוע מהחלטות פקידותיות הקשורות לסטטוס אישי, חוקי הגירה, אשרות שהייה וכל נושא מנהלי אחר שמשרד הפנים אחראי עליו.

ג'וזפינה ומשה דוד, כנראה, מתמודדים עם קושי שנבע מהחלטה מנהלתית כזו או אחרת. מדובר בעותרים בעלי אופי אישי ומשפחתי, נתונים למסלול משפטי ארוך ומתיש במידה מסוימת, שבו עליהם להציג נימוקים משפטיים ולצפות לניהול דיון הוגן.

• ב-8 במאי 2016, נקבע כי העותרים יגישו את תגובתם להודעת המדינה עד ל-18 במאי 2016. זה מרמז על כך שיש להיבטים מורכבים נוספים סביב העתירה, הדורשים את זמנם המשתנה של עורכי הדין המעורבים.
• ב-25 במאי 2016, נראה כי הדברים הולכים להיות יותר ברורים, כאשר הוחלט על קביעת דיון בהליך בפני הרכב שופטים וייתכן שדיון זה ביקש לחקור לעומק את השאלות הנדרשות.

עלינו לקחת בחשבון שזכויות הפרט במדינתנו נתונים למבחנים משפטיים לא פשוטים, ובג"ץ מהווה זירה לפסוק במקרים שאין להם תמיד תשובות ברורות, אלא תלויות באינטרפטציה של החוק והתקנות שנוסחו בארץ.

לסיום, התהליך של בג"ץ 394/12 עדיין בתהליך גיבוש, ואנחנו צפויים לראות התפתחויות נוספות בפסיקה בבית המשפט העליון. מה שבוודאי למדנו זה שהדרך המשפטית מורכבת ודורשת הבנה מעמיקה גם של החוק וגם של הסיטואציות האישיות והחברתיות בהן נתקלים הפרטים.