תקציר תמציתי של תיק בג"ץ 3922/14

בג"ץ 3922/14 הוא תיק משפטי שבו קבוצת עותרים, המובל על ידי הוועד הציבורי נגד עינויים, פנו לבית המשפט העליון בבקשה להורות על העמדה לדין של מספר שוטרים בגין שימוש לא מוצדק באלימות. העותרים כוללים מגוון רחב של אנשים פרטיים כמו סמאח עווידה, מיכל גורן וליאור בן אליהו, שהגישו את העתירה באמצעות עורכי הדין דעואל לוסקי ונעה עמרני.

העתירה מוסבה כנגד היועץ המשפטי לממשלה והמחלקה לחקירות שוטרים שנטען כי אינם פועלים להעמדת השוטרים המדוברים לדין. השוטרים, אופיר יונה, חיים בלומנפלד ודוד חיון, נטען כי הם היו מעורבים בקטעים שבהם נראית אלימות בלתי מוצדקת כלפי האזרחים, והעותרים מבקשים מבית המשפט להורות על חקירה והגשת כתבי אישום.

הדיון החל בבית המשפט העליון בפני נשיאת בית המשפט מרים נאור והשופטים ניל הנדל ונעם סולברג. בית המשפט ביקש מהעותרים ומהמדינה להציג סרטון הממחיש את נקודות המחלוקת, כאשר המדינה תציג את צילומיה שלה להוכחת הצד השני של המתרחש. הוחלט כי העותרים יבחרו קטעים סרטוניים שבהם מתועדת האלימות המשטרתית לכאורה, והמדינה תתבקש להגיש גירסה שלה של אותם הקטעים.

• בישיבה שנערכה ביוני 2015, הוחלט כי הצדדים יגישו סרטון משותף לבית המשפט ובו יובאו הקטעים המדוברים להכרעת השופטים.
• העותרים טוענים כי תגובת המדינה אינה מספקת וכי נדרש להעמיד את השוטרים לדין בשל האלימות המדוברת.
• השופטים הציעו כי הצדדים יעשו מאמץ להצגת התמונה המלאה ולבחון אם עתירת העותרים ניתנה על בסיסה ראוי.
• באחרית הדיונים, ביקשו השופטים מן המדינה להבהיר את עמדתה לגבי קטעי הסרטון "קטע 3" שהוגש, במיוחד כשמדובר על עימותים שהתרחשו.

השופטים הבהירו כי אם לא יימצא בסופו של דבר שהעתירה מתבססת על עובדות אמיתיות, עלולות להיות למגישיה השלכות בנושא זה, כולל האפשרות שהעתירה תידחה אם יתברר שלא הייתה לה בסיס מספיק. ההתרחשויות בתיק מורכבות וכוללות איזון בין חופש ההפגנה וזכויות הפרט לבין התנגדות לאלימות ואכיפה מצד המשטרה.

הדיונים ממשיכים להוות עניין ציבורי משמעותי, כשהעובדות נבחנות בקפידה והכרעת הדין תשפיע על יחסי הציבור מול המשטרה ועל ריסון הכוח המשטרתי.