בג"ץ 3543/24: המאבק של בראא צקר אחמד אלצבארנה נגד מפקד כוחות צה"ל באיו"ש

בראא צקר אחמד אלצבארנה הגיש עתירה לבית המשפט העליון נגד מפקד כוחות צה"ל באזור יהודה ושומרון, שופט בית המשפט הצבאי לערעורים ושירות הביטחון הכללי. במרכז העתירה עומדים צווי מעצר שהוצאו נגדו ונגד עותרים נוספים. בראא טוען כי צווי המעצר אינם מוצדקים וכי הם גורמים לפגיעה חמורה בחירותו.

בעתירה שהוגשה ב-25 באפריל 2024, נדרש בית המשפט לבחון את חוקיות צווי המעצר. השופט י' אלרון קבע כי התיק יידון בפני הרכב שופטים בהקדם, והמשיבים נצטוו להגיש את תגובתם לעתירה 24 שעות לפני מועד הדיון. במקביל, העותר בראא פטור מהתייצבות פיזית לדיון זה, לבקשתו.

לאחר מכן, ב-28 באפריל 2024, השופט נ' סולברג נדרש לדון בבקשה של המשיבים 1 ו-3 לדחיית העתירה על הסף. הבקשה נדחתה לעת עתה והוחלט כי היא תידון בדיון שייקבע לאחר מכן. עוד הוחלט, כי בשל חופשת הפסח, הדיון יידחה ל-30 באפריל 2024, ותוכלו להשלים תגובתכם לפני מועד זה.

• מועד הדיון: 30 באפריל 2024, בשעה 11:30.
  • הדיון נדחה מהשעה 9:00 לשעה 11:30 כדי לא להפריע להתארגנויות החג.
  • תוספת תגובה משלימה עד 11:00 באותו יום.

ב-30 באפריל 2024, בדיון שקשור לעתירות המוגשות, התקיים דיון בפני השופטים ע' פוגלמן, נ' סולברג וא' שטיין. כאן, עו"ד נאטור כאמל, עורך הדין של העותרים, הסכים למחיקת העתירות בתנא שהטיעונים שלהם ביחס להיתרים החדשים שהוצאו יישמרו. הוסבר כי צווי המעצר הקודמים, שפג תוקפם בדיוק באותו יום, אושרו על ידי בית המשפט הצבאי לערעורים והערעורים בעניין נדחו עוד קודם לכן ב-29 בפברואר 2024.

העתירות נדחו בשל השהיה בהגשתן והתזמון שלהן, במיוחד כאשר צווי מעצר חדשים הוצאו כאשר העתירות היו בבירור. למרות זאת, זכויות העותרים מול הצווים החדשים נותרו שמורות, וכך נחתם היום בפסיקה של כ"ב בניסן התשפ"ד (30 באפריל 2024).

הכרעות והשלכות

ההחלטות שניתנו בתיק ראו בעיכובים בהגשת העתירות משום בעיה, שהביאה למחיקתן תוך שמירת זכויות במקרים החדשים שהוצאו בעניינן. הודות לכך שהעותרים כבר הכינו את עצמם לפקיעת הצווים, התאפשר לבית המשפט לוודא שלמרות המגבלות הזמן שהטילו החגים והפגרות, נבדקה החוקיות של הצווים החדשים בקפידה ובהתאם להליכי הביקורת הקבועים בחוק.

לסיכום, המקרה של בראא צקר אחמד אלצבארנה מדגים את הדינמיקה של התמודדות בבתי משפט עליונים בעניינים של זכויות פרט אל מול מערכות הביטחון, כשהדגש הוא על הזמן וההליך הסדור לאישור צווים המשפיעים ישירות על חירותו של הפרט.