תקציר התיק: משרד האסירים הפלסטינים ואחרות נגד שר הביטחון ואחרים

מקרה זה עסק בשתי עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בישראל, האחת על ידי משרד האסירים הפלסטינים ועורכי דין מן הציבור הפלסטיני, והשנייה על ידי ארגוני זכויות אדם בישראל. העתירות התמקדו בדרישה לקיצור תקופות המעצר בתחיקת הביטחון באזור יהודה ושומרון (איו"ש).

בבג"ץ 3368/10, העותרים הם משרד האסירים הפלסטינים ועורכי דין פרטיים, בעוד בבג"ץ 4057/10, העותרים כוללים את האגודה לזכויות האזרח בישראל וארגונים נוספים כמו "יש דין" והוועד הציבורי נגד עינויים. שני התיקים נדונו במקביל בגלל הדמיון במטרותיהם ובמשיביהם, ביניהם שר הביטחון ואלוף פיקוד המרכז בצה"ל.

העתירות דרשו את קיצור תקופות המעצר של חשודים ונאשמים פלסטינים באזור יהודה ושומרון - גם בגירים וגם קטינים. הטענה המרכזית הייתה שהחוק הקיים באזור זה מאפשר תקופות מעצר ארוכות מהמקובל על פי החוק הישראלי והבינלאומי, במיוחד כאשר מדובר בעבירות שאינן מוגדרות כעבירות ביטחון.

מהלך הדיונים התנהל במשך זמן ממושך, ובמהלכו ניתנו מספר החלטות להארכת מועדים להגשת תגובות והודעות עדכון מטעם המשיבים, דבר שמדגיש את המורכבות של תיק זה ואת הדיונים הממושכים הנדרשים להתמודדות עם השפעות הצו הקיים על זכויות האדם באיו"ש.

• פסק דין חלקי ניתן בתחילת 2014 על ידי השופטת ע' ארבל, בו נדחו חלק מהעתירות הקשורות לעבירות ביטחוניות. העתירות שעסקו בעבירות של קטינים ובגירים שאינן קשורות לביטחון נותרו לדיון נוסף.
• השופטים הדגישו את הצורך בבחינה מעמיקה של המשיב, קרי הממשלה, לגבי שינויים אפשריים בצו הביטחוני, תוך כדי התייחסות לתקנות המשפט הבינלאומי והישראלי.
• בהמשך הליך זה, ניתנה החלטה במאי 2017, בה הוחלט על קיצור תקופות המעצר לקטינים ולבגירים בעבירות שאינן ביטחוניות, לצמצם את ההפרה של זכויות החשודים והנאשמים.

לאורך השנים נמשך הדיון בבג"ץ בהשתתפות שופטים נוספים דוגמת י' עמית ונ' סולברג. השופטים הבהירו שעדיין עומדת לעותרים הזכות להגיש עתירות נוספות אם תמצינה בהן עילה ראויה להמשך צמצום המגבלות על זכויות המעצר בחוקי הביטחון באיו"ש.

פסקי הדין והחלטות הביניים לאורך השנים הללו מדגישות את האתגר המשפטי הנובע מהמצב הביטחוני הרגיש והצורך להגן על זכויות האדם גם במצבי עימות מתמשך.