סיפור התיק: העברת גופתו של עיסא בדיר לקבורה

פרשה זו עוסקת בעתירה להשבת גופתו של עיסא בדיר, מחבל מתאבד שביצע פיגוע בראשון לציון שבו נהרגו שני אזרחים ישראלים ונפצעו רבים נוספים. בקשה זו להחזרת הגופה הוגשה על ידי המוקד להגנת הפרט בשיתוף עם בני משפחתו של עיסא בדיר.

העותרים ביקשו מבית המשפט להורות לצבא להעביר את גופת המחבל לבני משפחתו לצורך קבורה על פי המסורת המוסלמית, בטענה כי זכות כבוד האדם, כבוד המת וכבוד המשפחה מחייבת את ביצוע הקבורה בצורה נאותה ומכובדת. לדבריהם, הכבוד האנושי חל גם על מחבלים, ואין למנוע ממשפחותיהם לקבור אותם לפי הדת והמסורת שלהן.

• במאי 2015, בית המשפט העליון הורה למדינה להגיש תשובתה לעתירה עד יולי 2015.
• בנובמבר 2015 ובדצמבר 2015 ניתנו מספר ארכות לתשובות המדינה, כאשר הנושא היה חשוב ומורכב ודורש בדיקה מעמיקה.
• בתחילת 2016 המדינה ציינה כי הגופה לא נקברה בבית קברות צבאי וכי נחושה המדינה לאתרה.
• בחודש דצמבר 2016 ביקשה המדינה ארכה נוספת להתמודדות עם הנושא.

במהלך דיון נוסף בשנת 2018, בית המשפט בהנהגתו של השופט נועם סולברג עסק בשאלות מורכבות של מוסר, חוק וההנחיות של המדינה לגבי קבורת מחבלים. המדינה הודיעה כי גופת המחבל כנראה נקברה בבית קברות אזרחי על ידי חברה פרטית, וכי נעשים כל המאמצים לאתרה ולבסוף, למנות גורם מיוחד שיטפל בכל ענייני זיהוי הגופות בעתירות דומות.

המשפחה, באמצעות המוקד להגנת הפרט, עמדה על כך כי למרות המעשה הנורא שביצע עיסא בדיר, יש לוודא כי תוכל לקבור אותו בכבוד, מכיוון שמדובר בזכות אנושית בסיסית. עם זאת, כיוון שהמדינה לא הצליחה להוכיח את מיקום הגופה, העתירה נשארה במצב של דיון והחלטות חוזרות ונשנות בנוגע לחיפושים נוספים.

בית המשפט הסכים להארכות השונות שבשכו המדינה תמשיך בעבודתה על איתור הגופה, תוך הבנת המצב האמוציונלי והמוסרי לתקופה זו. לצד זאת, המדינה התחייבה למצוא פתרון הולם לעובדה שמחבלים רבים נטמנו ללא הכרה רשמית, ובכך לפתור את המורכבות המעשית הקשורה בהעברת גופות המחבלים.

בשנת 2018, כאשר אף אחד מהצדדים לא הצליח להגיע לפתרון מוסכם, העתירה למעשה נמחקה בציפייה שבעתיד, עם מינוי הגורם האחראי החדש, יוכלו להתקדם בהליכים הנדרשים במהירות רבה יותר וביעילות.

לסיכום, התיק מעמת בין זכויות משפחות המחבלים לחוסר הנוחות הציבורי שבכבוד המתקיים גם למחבלים שביצעו מעשים טרוריסטים. מדובר בשאלה מתמשכת במערכת המשפט הישראלית שלא תמיד מסתיימת להחלטה ברורה או לפתרון מיידי, אלא מחייבת דיונים, שיקול דעת והבנה של כל המעורבים.