סיפורם של בג"ץ 318/17: פלוני ואח׳ נגד מדינת ישראל

העתירות לבית המשפט הגבוה לצדק תמיד מעוררות שאלות רבות בנוגע לצדק ולחוק. אחת ממקרים אלו היא עתירתם של מספר אנשים נגד כמה גופים בממשלת ישראל, כולל משרד הביטחון והמוסד לשירותים בטחוניים. המקרה הזה, שנתקיים בשנת 2017, היה סבוך ברחבי מערכת המשפט ומציג דוגמא להשפעת הביורוקרטיה והזכויות האישיות.

הכל התחיל כאשר העותרים בקשו מבית המשפט להגן על מעמדם ולהימנע מהרחקת אחד מהם מישראל. לטענתם, החלטות שנעשו ברמות נמוכות יותר במערכת הממשלתית לא הובאו לידיעתם והתהליך להחלטה סופית היה חסר.

במהלך הדיונים בבית המשפט העליון, טענו העותרים כי לא מיצו את כל ההליכים האפשריים טרם פנייה למשפט. הם הגישו את עתירתם לפני שקיבלו החלטה סופית מוועדת המאוימים - גוף הממוקם במסגרת מנהלתית ומתוך כך, ביקשו מבית המשפט למנוע כל פעולה שעלולה לפגוע במצבם, לרבות הרחקתו של אחד מהעותרים מישראל.

במסגרת ההליך, העותרים אף ביקשו לקבל פטור מתשלום אגרה בטענה למצב כלכלי קשה. עם זאת, בית המשפט דחה את בקשתם, משום שלא סופקו הוכחות מספקות למצבם הכלכלי, כגון פרטים על הכנסות והוצאות, מצבם הבנקאי והסבר על מימון הייצוג המשפטי שלהם בישראל.

בהקשר זה, בית המשפט קבע כי על העותרים לשלם את האגרה בתוך פרק זמן שנקצב מראש, וזהו תנאי להמשך עתירתם בבית המשפט העליון. במידה ולא יעשו כן, תימחק עתירתם.

בהמשך, כאשר הגישה תגובה מצד המשיבים, עלה כי העותרים לא השלים את ההליכים מול ועדת המאוימים, והוגדר כי עליהם להשלים זאת טרם יוכלו לשוב לבית המשפט. המשיבים הציעו לעותרים לפנות לקצין המאוימים במקומות המגורים שלהם כדי לבקש היתרי שהייה זמניים בישראל.

בהודעותיהם לבית המשפט, העותרים הצהירו שהם מוכנים למשוך את עתירתם בכפוף לשמירת צו ביניים שאפשר לאחד מהם להישאר בארץ. אך הבקשה להמשך תוקפו של צו זה נדחתה על ידי בית המשפט, שהדגיש כי במקרה שהעתירה נמחקת, אין להתערב בתנאים הקבועים.

לבסוף, בית המשפט פסק על מחיקת העתירה תוך הפניית העותרים אל ההליך המנהלי, וכי עליהם להציג את כלל טענותיהם בפני ועדת המאוימים. הדין מנפיק שהעותר יוכלו, אם יידחו טענותיהם ע"י הוועדה, לשוב ולפנות לבית המשפט בכפוף לדרכי הדין המקובלות.

לא ניתנה החלטה לגבי הוצאות, ובכך סיים בית המשפט את הפרשה הנדונה. הסיפור של עתירה זו מבטא כיצד תהליכים משפטיים יכולים להיות מורכבים וכוללים שיקולים רבים שבסופו של דבר נועדו לאזן בין הצורך בהגנה על זכויות הפרט לבין מגבלות החוק והסדר הציבורי.