ענייני העלאת אחוז החסימה בבחירות לכנסת - החלטות בג"ץ 3166/14

במרכז הפרשה עומדות עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון על ידי יהודה גוטמן ואחרים, כנגד החלטת הכנסת להעלות את אחוז החסימה בבחירות לכנסת מ- 2% ל- 3.25%. שינוי זה נעשה במסגרת תיקון לחוק הבחירות לכנסת, שעורר מחלוקות רבות בחברה הישראלית. בעתירות נטען כי העלאת אחוז החסימה פוגעת בזכות בחירות שוויונית ואף זכויות המיעוטים בישראל, שכן היא מקשה על מפלגות קטנות להיכנס לכנסת. בג"ץ התבקש לבטל את התיקון לחוק בטענה שהוא פוגע בעקרונות יסוד דמוקרטיים.

בדיונים על העתירות, שנשמעו בבית המשפט העליון, נטלו חלק שופטים בכירים כמו הנשיא (בדימ') א' גרוניס, המשנה לנשיאה מ' נאור ושופטים נוספים. הייתה התייחסות רצינית לשאלה אם השינויים בחוק הבחירות תואמים את עקרונות היסוד שנקבעו בחוקי היסוד של מדינת ישראל.

היועץ המשפטי לממשלה ומספר עותרים נוספים הביעו את דעתם בדיונים הללו. הממשלה, באמצעות נציגיה, טענה כי השינוי נחוץ על מנת לחזק את המשילות של הממשלה הבאה, בעוד שהעותרים טענו כי מדובר בפגיעה לא מידתית בחופש ההתאגדות ובחופש הביטוי של מפלגות קטנות ומייצגי מיעוטים.

• גוטמן והעותרים האחרים טענו כך: השינוי פוגע בפלורליזם וביכולת של קבוצות לא-מרכזיות לייצג את עצמן בכנסת.
• המשיבים, בהם הכנסת והיועץ המשפטי לממשלה, טענו כי החוק חיוני ומחזק את המשילות.
• האגודה לזכויות האזרח בישראל והמרכז המשפטי עדאלה ביקשו להצטרף לדיונים כידידי בית המשפט והביעו את התנגדותם לשינוי.

במהלך הדיונים שנערכו, רבים מהמשיבים הביעו דעות שונות לגבי העתירה. בין הנימוקים שנידונו היו האם העלאת אחוז החסימה היא פעולה שנעשית במסגרת הסמכויות הפרלמנטריות של הכנסת או שהיא נראית כמעשה לא דמוקרטי הפוגע בייצוג שוויוני.

עוד הוזכר כי שינוי החוק נערך דווקא לקראת בחירות, מה שמוביל להשפעתה הישירה על החלטות פוליטיות קרובות וקמפיינים לבחירות. העותרים ציינו את ההשפעה הישירה של החוק על התפלגות המנדטים והמושבים בכנסת תוך כדי ציון הפגיעה האפשרית בפלורליזם במוסדות השלטון המרכזיים.

התקיימו מספר דיונים לאורך חודשים במותבים שונים של בג"ץ, שבהם נדונו שאלות אלה, וכיצד על בית המשפט להכריע בעניין זה בהתאם לחוקי היסוד והמאבק בין יעילות ניהולית של הממשלה לבין זכויות הפרט והציבור הרחב לבחירות שוויוניות.

בסופו של דבר, בית המשפט העליון דן בהשפעה האפשרית על יציבות הממשלה הבאה אך גם הכיר בזכותן של קבוצות קטנות להתחרות באופן הוגן בבחירות. החלטת בג"ץ הייתה להותיר את השינוי על כנו בהתייחס למצב הנוכחי של השלטון והתקופה בה השינוי נערך, אך הדרך נפתחה לעתירות נוספות בנושא בעתיד.