תקציר של תיק בג"ץ 2959/17 - נאפז אלשואמרה נגד מדינת ישראל

תיק בג"ץ זה מקיף מספר החלטות ודיונים שהתבצעו בבית המשפט העליון, ובמרכזו עומדת עתירה של נאפז אלשואמרה. אלשואמרה, תושב אזור יהודה ושומרון, פנה לבית המשפט בבקשה להטיל צו על תנאי נגד החלטה של המפקד הצבאי להחרים את רכבו, פולקסווגן, בטענה כי הרכב קשור לפעילותו בפועל בארגון חמאס.

הרקע לעתירה הוא מעצר של אלשואמרה ב-9 בפברואר 2017, לאחר שקיים חשד חמור מצטבר שהוא מעורב בפעילות חמאס שאסרה לפי הדין הבינלאומי והמקומי. נטען כי אלשואמרה עמד בקשר עם גורמים אחרים בארגון, היה מעורב בפעילויות שכוללות הסתה לאלימות וביצע עבירות על רקע מימון טרור באמצעות החזקת כספים נגועים בסכום של מעל ל-8,000 דולר.

באחת ההחלטות המקדמיות, בית המשפט הוציא צו מניעה זמני בו הוא מורה למדינה שלא לבצע דיספוזיציה ברכב עד להחלטה אחרת, וזאת בעקבות העתירה הראשונית שהוגשה בידי עורך דינו של אלשואמרה, חאלד אזברגה.

בדיון שהתקיים ב-3 ביולי 2017, הנשיא בדימוס א' רובינשטיין קבע שהדיון בנושא יתקיים בהקדם, ותוגש תגובת המדינה לפחות 21 ימים לפני מועד הדיון. דיון נוסף נקבע לתאריך 2 באוקטובר 2017, אך בקשה לדחיית מועדו נדחתה בטענה שבעלי הדין היו יכולים להתארגן מראש להיעדרות עורך הדין של העותר.

• אלשואמרה הוצג כעצור המבוססות על הוכחות מודיעיניות שבדיעבד נמצאו כחסויות, שבהן נטען שהוא חלק משמעותי בפעילות חמאס באזור.
• המדינה ביקשה להאריך את המועד להגשת תגובתה, ובקשה זו נענתה בחיוב, תוך שהוסכם על דחיית המועד עד ל-14 בספטמבר 2017.
• הטענות כנגד אלשואמרה נפרסות על פני מספר החלטות, כאשר בית המשפט נדרש לבחון את מידתיות וסבירות הפעולות של המדינה בהקשר של תפיסת הרכב והחשדות הפליליים.

בית המשפט, בהרכב שכלל את הנשיאה א' חיות והשופטים ד' מינץ וח' מלצר, בחן את העתירה מתחילת 2017, והחליט כי כל עוד אין ראיה חד־משמעית שמקשרת את אלשואמרה לפעילות טרור באמצעות הרכב שבידי חמאס, אמצע את הצו המתיר הפקעת רכוש. עם זאת, פסק הדין הסופי תמך בתהליך תפיסת הרכב כצעד מניעת רכוש שיכול לשמש לפעילויות עבירה פוטנציאליות.

בית המשפט מצדד במוכנות של גופי אכיפת החוק לפעול כנגד פעילויות לא חוקיות על בסיס מודיעין, אך הדבר חייב להיות מגובה בהוכחות חותכות ויש לנהוג במידתיות. ההחלטות כוללות ברובן גם ניסיונות למצוא איזון בין הצורך להגן על ביטחון האזור לבין זכויות אזרח פרט של אלשואמרה, המובטחות לו לפי החוק.

פסק הדין הסופי, שניתן בנובמבר 2017, ביקש להבהיר כי שלטון החוק חייב להישמר בקפדנות, אך בנסיבות המקום והזמן פעולות מנע כאלה הן חלק מהחובה של מדינה לשמור על ביטחונם של אזרחים ותושבים. המשפט הניב החלטה לא פשוטה, בה שמרו בתי המשפט לזכויות בהגנה על הציבור תוך שהם מכירים בעתירה של בקשה לצו מניעה.