תיק בג"ץ 2828/16 - אחמד אבו זיד ואחרים נגד מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית ואחרים

תיק זה נדון בבית המשפט העליון, במסגרת בג"ץ 2828/16, כאשר צדדים מסוימים ניסו לערער על צווים להחרמת והרס דירות באזור קבאטיה בגדה המערבית. צוים אלו הוצאו בעקבות מעורבות קרוב משפחתם בפיגוע קשה בירושלים שאירע בתחילת פברואר 2016. הפיגוע כלל דקירה וירי שהובילו למותה של שוטרת ופציעת שני שוטרים נוספים.

העותרים, שכללו את אחמד אבו זיד וג'אסר אבו אלרוב, יחד עם "המרכז להגנת הפרט", ערערו על תוקף החלטות המשיבים - מפקד כוחות הצבא בגדה והיועץ המשפטי באזור, וביקשו לבטל את הצוים. טענתם הייתה שהצווים ניתנו לא במידתיות ונשענים על הוראות תקנה 119 מתקופת המנדט, שנחשב כשריד מתקופת חירום רחוקה שאינו רלוונטי להיום.

האירועים בפולמוס

ב-3 בפברואר 2016, התנהל פיגוע קשה בסמוך לשער שכם בירושלים, שבמהלכו נרצחה שוטרת בשם הדר כהן, ושני שוטרים נוספים נפצעו בדרגות שונות. האירוע כלל מעורבות של שלושה צעירים: אחמד נג׳אח אלרוב, אחמד נג׳אח אסמעיל נצאר, ומוחמד אחמד מוחמד כמיל. במהלך החקירה התגלה כי בנו של אחד העותרים סיפק את הנשק ששימש בפיגוע וסייע בהובלת התוקפים לאזור שער שכם.

בעקבות מעורבותו של הבן, המשיבים בחרו להוציא צווי החרמה והרס לדירתו, כפעולה שנועדה להרתיע מעשים דומים בעתיד.

ההליכים בבית המשפט והחלטות השופטים

לאחר שהוגשו העתירות, התבקשו המשיבים להגיש את תגובתם בנוגע להרחבת ההרכב אשר דן בעתירה, אך לבסוף הוחלט על ידי השופט מ' מזוז כי אין להרחיב את ההרכב כיוון שאין חוסר יציבות בפסיקה הדורשת זאת.

במהלך הדיונים נשמעו טענות הצדדים על רקע המתח בין עקרונות הביטחון לבין שמירה על זכויות הפרט. השופטת מ' נאור קבעה שאין צורך לדון בעתירה בהרכב רחב יותר משופטים אקראיים, תומכי דחיית הבקשה להרחבת ההרכב דנו בניסיונות להשאיר את פסיקת העבר ללא שינוי ותחילת תהליך הריסה בהתאם להחלטות הקיימות.

בפסק הדין, שניתן ב-7 ביולי 2016, נקבע כי צו הביניים שניתן קודם לכן יפקע תוך עשרה ימים, וכי יש לכבד את החלטות המשיבים, כולל הצווים המפנים להחרמת והרס המבנה המדובר. במטרה לאפשר לבעלי העניין זמן להתארגנות, הוקצבו עשרה ימים לפינוי.

מסקנות ורשמים מההליך

• ההליך שיקף את הקונפליקטים האופייניים בין ביטחון המדינה וזכויות הפרט, במיוחד באזורים רגישים פוליטית.
• למרות התוצאה הקשה לידי העותרים, ההליך הדגיש את משמעות תקנה 119 בהקשר של הרתעת פעולות טרור.
• בית המשפט שמר על מסגרת ההליכים התקדימית, והבהיר שאין בכוונתו להרחיב את ההרכב אם לא נוכח חוסר יציבות משפטית משמעותית.

בעוד התוצאות המשפטיות היו בלתי נסבלות למשפחות הנוגעות בדבר, הדיונים ואופי ההחלטות שיקפו את הדילמה בין שמירה על ביטחון הציבור לבין זכויות המתגוררים באותם אזורים.