בג"ץ 2757/12: אכרם אבו שלבאק ורגבי אסאמה נגד ועדות הפיקוח והתכנון באיו"ש

בתיק בג"ץ 2757/12, אכרם אבו שלבאק ורגבי אסאמה מתמודדים עם ועדות הפיקוח והתכנון באיו"ש, כוללות את ועדת המשנה לפיקוח על בנייה, ועדת המשנה לתכנון מקומי ומועצת התכנון העליונה. התיק התנהל בבית המשפט העליון בירושלים, וכולל דיונים והחלטות רבות הנוגעות לאישורים ותנאים בתחום הבנייה באזור יהודה ושומרון.

הדיונים הראשונים סביב העתירה התקדמו להחלטות על מועדים והגשות תגובה. בהחלטה מיום 27.03.2014, הרשמת ליאת בנמלך קובעת מועד לדיון מקדמי ב-24.04.2014 בפני השופט ע' פוגלמן.

במהלך ההתדיינות, התקבלו מספר בקשות להארכת מועדים להגשת תגובות מצד המשיבות. לדוגמה, ב-22.04.2014, השופט ע' פוגלמן אישר בקשה מוסכמת להארכת המועד להגשת תגובה לצו ביניים עד ליום 9.07.2014.

ב-10.04.2014, השופט נ' הנדל מבטל את הדיון שנקבע ל-24.04.2014, זאת בעוד שתאריך חדש לדיון ומועד הגשת התשובה ייקבע לאחר סיום פגרת הפסח.

בהמשך, מספר פניות נוספות נרשמו, כאשר החלטות נוספות נתנו להארכות מועד ולשמיעת תגובות. באחת מהן, ההליך נמחק לבקשת העותר אכרם אבו שלבאק כפי שניתן בפסק הדין מיום 09.02.2015 על ידי הרשם גלעד לובינסקי. עם מחיקת ההליך, בוטל גם המועד לדיון מקדמי שנקבע ל-19.02.2015.

לאחר מכן, בתאריך מאוחר יותר, הרשמת ליאת בנמלך קובעת שהיא מתירה לעיין בתיק בית המשפט, בהעדר התנגדות ובהתאם לנוהל המקובל, כפי שנקבע ב-25.05.2015, וזאת לאחר שהוגשו תגובות הצדדים, ולפני כן בוצע עיון בבקשה.

תיק זה מדגיש את המורכבות והאופי הדינאמי של הליכי המשפט המתנהלים בין פרטים או קבוצות מול גורמים ממשלתיים בתחום התכנון והבנייה, במיוחד באזורים שנויים במחלוקת כדוגמת יהודה ושומרון. באמצעות החלטות אלה ניתן לשקף את דיאלקטיקת הזכויות האישיות מול האתגרים הרגולטוריים והתכנוניים שמעמידים הגורמים המפקחים.

ההיבטים השונים שניווטו את הדיונים כוללים מצד אחד את הזכות הבסיסית לבנייה והבטחת הזדמנויות שוות, ומצד שני את הצורך בשמירה על קוהרנטיות תכנונית, רגולציה נאותה ומתן מענה לצרכים הרחבים של קהילות ויישובים.

הבטחת זכויות בעידן המודרני מורכבת ממתן גישה ויכולת לעמוד מול רשויות שונות תוך הקפדה על נהלים ותקנות, כפי שמלמד התיק הנוכחי, בו נשמעו שני הצדדים, נערכו דיונים וניתנו החלטות שלא תמיד כללו הכרעות חד משמעיות, אך נועדו לשמור על איזון ובעיקר להקשיב לטענות העותרים.

סיכומה של העתירה תחת החלטות אלה, נסוב סביב שמירה על ידידותיות נוהלית ומתן מענה מהיר לתחומי הבעיה שהציגו העותרים, תוך הבטחת רגולציה תקינה בשטח והגנה על האינטרסים הציבוריים.