סיפור המקרה: בג"ץ 2757/12 - תיק הבניה באיו"ש

במרכז המקרה עומד בג"ץ 2757/12, תיק שמתמקד בתהליך הבניה באזור יהודה ושומרון (איו"ש). התיק משתף את אכרם אבו שלבאק ורגבי אסאמה כעותרים נגד מספר ועדות תכנוניות הקשורות לבניה באזור ובעיקר: ועדת המשנה לפיקוח על בנייה, ועדת המשנה לתכנון מקומי, ומועצת התכנון העליונה. המקרה נידון בבית המשפט העליון בירושלים בין 2014 ל-2015.

מטרת העתירה הייתה להתמודד עם סוגיות תכנון והיתרי בניה באזור שבו יש סכסוך מתמשך על השליטה והניהול המרחבי. בהיבט המשפטי, העתירה נגעה בהליכי התכנון, הפיקוח ואישור פרויקטים בנדל"ן בשטחים הנתונים במחלוקת.

ההתרחשויות המשפטיות

• ב-27 במרץ 2014, נקבע כי הדיון המקדמי בעניינה של העתירה יתקיים ב-24 באפריל 2014 בפני השופט ע' פוגלמן.
• ב-10 באפריל 2014, השופט נ' הנדל ביטל את המועד שנקבע לדיון המקדמי לאחר החלטה לדחייתו לעיתוי שלאחר חג הפסח.
• הדיון נדחה שוב, וב-22 באפריל 2014 ניתנה החלטה שקבעה תאריך חדש לתגובה מסודרת לצד המשיבות עד 9 ביולי 2014.

בשלב מסוים, בתאריך 22 בינואר 2015, נקבע מועד חדש לדיון המקדמי בתיק ל-19 בפברואר 2015.

בתאריך 9 בפברואר 2015, המליץ הרשם גלעד לובינסקי על מחיקת העתירה לבקשת העותר, וביטל את הדיון שקדם ליום 19 בפברואר שהוגדר כלא נחוץ. בכך נסתיימה העתירה בבית המשפט העליון, ללא דיון בתור הקבוע. הרקע המפורט למחיקתה של העתירה לא נמסר במסמכים המצורפים.

בהמשך, התעוררו סוגיות נוספות הקשורות לבקשות לעיון בתיקי בית המשפט. ב-4 במאי 2015 הרשמת ליאת בנמלך החליטה לאפשר למעוניינים לעיין בתיק, בכפוף לתגובות הצדדים שנדרשו בתוך 14 ימים. כחודש לאחר מכן, ב-25 במאי 2015, הוחלט לאשר את הבקשה לעיון, לאחר שנמצא שאין התנגדות לכך מהצדדים.

המשמעות והשלכות

התיק ממחיש את המורכבות המשפטית והפוליטית בתכנון ובניה באזורי סכסוך כמו איו"ש. המקרה מדגים את תהליכי הדיאלוג המשפטי המסורבלים של עותרים מול רשויות התכנון באזור מורכב זה. תהליך זה מעורר שאלות על זכויות בניה וזכויות אדם בשטחים הנתונים למחלוקת גיאופוליטית. המקרה הזה נגמר ללא הכרעה ברורה, שכן העתירה נמחקה לבקשת העותר עצמו, אך הוא מוסיף לפרשנות על זכויות משפטיות ופוליטיות באזור איו"ש.

באופן כללי, תיק זה מהווה חלק ממאבק גדול יותר להבטחת תהליכי בניה צודקים ושקופים בשטחים הנתונים לסכסוך מתמשך בין הצדדים השונים. ההחלטות השונות שהתקבלו מצביעות על דינמיקה משפטית מורכבת, אך גם על יכולת בחינה מחדש של מקרי קצה במסגרת המערכת המשפטית הישראלית.