סיפורו של תיק בג"ץ 2757/12: אכרם אבו שלבאק נ' ועדת המשנה לפיקוח על בנייה באיו"ש

בבית המשפט העליון בירושלים התנהל תיק מעניין שבמרכזו עמד העותר אכרם אבו שלבאק, אשר הגיש עתירה נגד מספר גופים: ועדת המשנה לפיקוח על בנייה באיו"ש, ועדת המשנה לתכנון מקומי באיו"ש ומועצת התכנון העליונה באיו"ש. התיק עסק בסוגיות של פיקוח ובנייה באזורי יש"ע (יהודה ושומרון) שהן נושא נפוץ למחלוקות משפטיות.

במהלך התהליך המשפטי, התבקשו מספר פעמים להאריך מועדים שונים, כאשר אחת הבקשות הובילה לכך שהשופט עלי פוגלמן קבע דיון מקדמי שייערך באפריל 2014. ההכנות לעתירה כללו הגשת תגובות של הצדדים השונים, ובית המשפט ביקש מהם להגיש את התגובות עד למועד מסוים.

זמן מה לאחר מכן, נכנס לתמונה גם העותר רגבי אסאמה שביקש לעיין בתיק בית המשפט. הבקשה לעיון נעשתה מתוך כוונה להבין את ההליך ולדאוג לכך שהצדק ייעשה ושיתאפשר לו להבין את המסקנות וטיוטות ההחלטות שנמצאות בתיק. לא נרשמו התנגדויות מצד אף אחד מהצדדים, ולאחר שיקול דעת ותוך שמירת עקרון פתיחות ובתום לב, התבקש להמשיך עם הבקשה לעיון.

• ביום 27 במרץ 2014, הוכרז על דיון מקדמי לקרות במועד ה-24 באפריל 2014.
• ב-10 באפריל 2014, הרשם השופט ניל הנדל דחה את הדיון למועד לא ידוע בעקבות בקשה להארכת מועד נוספת.
• השופט פוגלמן קבע ביום 22 באפריל 2014 שהמשיבים יגישו תגובה מקדמית עד ליום 9 ביולי 2014.

לאחר מספר דיונים ושיקולים, נמצאה פתרון שבו נבקש מבית המשפט למחוק את העתירה, מהלך שאושר על ידי בית המשפט ברגע שהוגשה בקשה מתאימה על ידי העותר עצמו, אכרם אבו שלבאק. עם המחיקה, בוטל הצורך בדיון שעמד להיערך ב-19 בפברואר 2015.

לסיכום, בג"ץ 2757/12 מציג תמונת מצב מורכבת המשותפת למספר תיקים שבמרכזם עומדת המחלוקת סביב תכנון ובנייה באיו"ש. התיק מראה כיצד יכולתם של גופים שונים להשפיע על הליכים מוסדרת על ידי מערכות בתי המשפט, תוך דרישה לתיאום והגשת מסמכים בזמן הנכון. למרות שמטרתו העיקרית של התיק לא צלחה, הוא מספק לנו הבנה מעמיקה יותר על תהליכים בירוקרטיים ומשפטיים הקשורים לתכנון ובנייה באזורי מחלוקת.