העתירה של משפחת עואודה נגד גורמי ממשל

במקרה זה, עמדו מול בית המשפט זוג – עואודה סארה ובעלה אלעואדה מוראד – שביקשו להישאר בישראל עם בנם. עיקר המחלוקת הייתה סביב בקשתם להישאר במדינה למרות שאין לבעל מעמד חוקי כחוק.

עואודה סארה היא אזרחית חוקית במדינת ישראל, בעוד שבעלה, אלעואדה מוראד, הוא תושב האזור הנמצא בבעיה של מעמד לא חוקי. המשפחה חיה בישראל, והם פנו בבקשה לוועדה הומניטרית לקבלת אישור לשהייה, תוך הצגת מצבם המשפחתי ואת הצורך להישאר יחד.

עפ"י החוק, על הוועדה היה לקבל החלטה במשך שישה חודשים מרגע הגשת הבקשה, אך המשפחה לא יכלה לחכות. הם פנו לבית המשפט העליון בבקשה להוציא צו ארעי שימנע גירושו של הבעל עד שהוועדה תקבל החלטה בעניינם.

• ב-30 במרץ 2016, השופט צ' זילברטל הורה לקבל תגובה מהמשיבים, ביניהם שר הפנים ושירותי הביטחון, עד ה-11 באפריל.
• בינתיים, הוצא צו ארעי האוסר על גירושו של הבעל.
• המשפחה ביקשה גם לפטור מאגרה מאחר ואין להם הכנסה או רכוש.

לאחר מכן התקיימה בקשה בהולה ב-4 באפריל לקבלת צו ארעי עד להחלטת המשיבים. בית המשפט נתן צו כזה, שמטרתו הייתה להבטיח שהמשפחה תישאר מאוחדת ולא צפויה פגיעה בשלבי ההליך הבירוקרטיים.

ב-12 באפריל, השופט זילברטל בדק את התגובה מצד המשיבים והתברר להם כי עדיין לא התקבלה החלטה בעניינו של אלעואדה מטעם הוועדה. המשיבים טענו שמדובר בעתירה מוקדמת מדי, שכן הוועדה עוד לא התחייבה למועד ברור. בנוסף, ציינו שמצבו של אלעואדה במדינה אינו חוקי שנים רבות, מה שהעלה ספקות לגבי החלטתו להגיש בקשה רק השנה.

בית המשפט החליט לדחות את העתירה כיוון שלא הייתה עילה ברורה דיה לפעולתה. יחד עם זאת, המשטרה והמשרדים המעורבים הבהירו כי איננו דורשים הוצאות כספיות כעונש, אך הזהירו את עורך הדין שמייצג את המשפחה שכבר הגיש בעבר עתירות דומות.

הקושי הכלכלי של העותרים הוביל לבקשה להקטין את האגרה לבית המשפט, והיא הופחתה ל-500 ₪ כדי להקל על המשפחה. הפחתה זו נשענה על טענות לגבי מצבם הקשה וחוסר יכולתם לממן את הייצוג.

בסופו של דבר, המשפחה לא קיבלה את ההגנה המקווה בבתי המשפט, אך ניסתה לנצל את ההליכים כי להבטיח את זכותה להיוותר יחד בארץ כל עוד מתקיים הדיון בענייניהם.