סיפורם של בג"ץ 2547/12 ובג"ץ 6389/12

בשנת 2012 הוגשו שתי עתירות לבג"ץ, בג"ץ 2547/12 ובג"ץ 6389/12. בתיקים אלו מעורבים עותרים שונים, בהם מרגריטה קומריסטי, ישראל שלמה, אילן ונונו ושגיב קורנברג, שהגישו את העתירה הראשונה, ועדן מלכה, אליעזר רפפורט ושלמה ישראל שהצטרפו בעתירה השנייה. העתירות הופנו כנגד מספר גורמים בהם שר המשפטים, השר לשירותי דת, הרב שלמה שלוש, מועצת הרבנות הראשית והמועצה הדתית חיפה, בין היתר גם העירייה וועדה לבחירת דיינים היו מעורבים בניהול ההליך.

הקונפליקט המרכזי בתיקים נגע לפעולותיו של הרב שלמה שלוש, ששימש כדיין בבית הדין הרבני בחיפה וכרב העיר. העותרים העלו טענות קשות כנגד התנהלותו, והדיון התמקד בשאלה האם התנהלות זו מצדיקה את פתיחת חקירה משטרתית ופסילות החלטותיו.

בית המשפט נדרש לבדוק את חוקיות פעולות הרב ואת התנהלות העיר החיפה והוועדה לבחירת דיינים, כמו כן נבחנו גם הקשרים לשאר הגורמים המעורבים. עם הזמן, חלק מהעותרים טענו בהודעות נוספות לבית המשפט שהם לא חתמו על תצהירים שהוגשו בשמם, מה שהעלה חשדות לשימוש לא חוקי במסמכים.

במסגרת הדיונים השונים, הועברו מספר בקשות להארכת מועדים כדי לאפשר לצדדים להגיש הודעות מעדכנות. אלו כללו בקשות שונות מצד המשיבים בבג"ץ וגם מצד פרקליטות המדינה, אשר ביקשה לשקול את הגשת כתבי האישום או לקדם את החקירה בנושא.

בזמן מהלכי המשפט, במהלך חודש אוגוסט 2014, הלך לעולמו הרב שלמה שלוש, דבר שבעקבותיו הודיעו חלק מהעותרים בג"ץ 6389/12 על הסכמתם למחיקת העתירה ככל שעוסקת ברב. עם זאת, לא היה ברור אם גם עתירת בג"ץ 2547/12 תימחק או תתייתר נוכח מותו של הרב שלוש, דבר שדרש הבהרה נוספת משאר הצדדים.

כתוצאה מכך, בג"ץ קבע מספר מועדים נוספים להגשת הודעות מעדכנות, וביקש הבהרות לגבי הצורך בהמשך הדיון בעתירות. בסופו של דבר, העתירות נמחקו ללא צו להוצאות, לאחר שהדיונים הראו כי אין מקום להמשיך לקיים את העתירה נוכח שינויי המצב בפועל ובין היתר מות הרב שלוש.

ההליך כולו מדגים כיצד דיינים ומוסדות השלטון הדתיים יכולים למצוא את עצמם תחת ביקורת ציבורית, וכיצד מערכת המשפט בישראל נדרשת להתמודד עם שאלות רגישות הנוגעות לתפקודם ולהתנהלותם.

• הצעות לצמצום ההליך המשפטי בעקבות מות אחד מהנתבעים המרכזיים.
• המשבר באמון כלפי הסדרה עצמית של הרבנות ובחירת הדיינים.
• השלבים השונים של קבלת החלטות בבית המשפט העליון.