תקציר פרשת בג"ץ 2440/18: חדיגה קומבר נגד משרד הפנים

בתיק זה, מדובר בעתירה של חדיגה קומבר, תושבת קבע ממזרח ירושלים, כנגד משרד הפנים. העתירה הוגשה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. חדיג'ה ביקשה שהמשרד יחדש לה את תעודת הזהות שהונפקה לה לראשונה בשנת 1979. הבקשה לחידוש תעודת הזהות הייתה חלק מסדרת בקשות שהגישה העותרת, אך לטענת המשיב, פניות אלו לא הגיעו לידיו ולכן לא טופלו.

• ביום 22 במרץ 2018, בית המשפט העליון הורה למשרד הפנים להגיש את תגובתו לעתירה עד ליום 22 במאי 2018.
• ב-26 במרץ 2018, הוגשה גם בקשה לפטור מאגרה על ידי העותרת, אך זו נדחתה מכיוון שלא נוסחה על פי הנדרש ואפילו דמתה לפניות אחרות בצורה זהה כמעט לחלוטין. בעקבות כך נקבע כי על העותרת לשלם את האגרה עד ליום 26 באפריל 2018, אחרת יימחק התיק ללא צורך בהודעה נוספת.
• ב-21 במאי 2018, נידונה העתירה בפני הרכב של שלושה שופטים. בית המשפט פסק כי העתירה תידחה בשל העובדה שהעותרת לא הכניסה את כל התהליכים הנדרשים עם משרד הפנים ולא הביאה ראיות חותכות שהמשרד אכן קיבל את הבקשות. היה מקום להגישה מחדש באופן מסודר לאחר מיצוי ההליכים הדרוש.
• על אף דחיית התיק, משרד הפנים קבע לעותרת מועד חדש להגיש שוב את הבקשה לקבלת תעודת זהות, במטרה לפתור את הסוגיה שהועלתה, והזמין אותה להגיש את הבקשה ביום 5 ביוני 2018.

המקרה של חדיגה קומבר ומשרד הפנים מתאר מורכבות של עסקי בירוקרטיה במערכת המשפטית, ובעיקר איך התהליך יכול להיחסם כאשר לא מתבצע בצורה מלאה ומסודרת. כאן, הדגימו השופטים את הצורך להגיש בקשות בצורה מקצועית ועם כל האישורים הדרושים כדי לקבל התייחסות ראויה. למרות הדחייה, במקרה זה משרד הפנים עשה מאמץ לעזור לעותרת בפתרון הבעיה על ידי הצעת דרך חדשה לטפל בה.

בית המשפט גם קבע שלא יוטל צו להוצאות על העותרת, כאות להגינות ותקווה שהעניין ייפתר במסגרת האפשרויות שהוצעו לה, ולא בצורה משפטית רבת מימדים.

פרשה זו מבטאת את האתגרים שניצבים בפני פרטים לאור המערכות הבירוקרטיות המורכבות במדינה, ואת התפקיד של בתי המשפט בסיוע ולא רק בשיפוט. מצבה של העותרת מדגיש את הקושי בפנייה לבתי המשפט כאשר ישנן מגבלות תקציביות, כאשר גם הבקשות לפטור מאגרה לא התקבלו בשל אי הנחת תשתית כלכלית מספקת.