בג"ץ 1971/15: תביעה נגד הפרקליט הצבאי הראשי

העתירה לבג"ץ 1971/15 עוסקת בבקשה של שני העותרים, מוניב רביע אלמסרי ומסרי מוניב, למתן צו על תנאי כנגד הפרקליט הצבאי הראשי. הסיפור מתחיל באירוע מתאריך 15 במאי 2011, בו נטען כי מוניב רביע אלמסרי נפצע קשה כתוצאה מירי של חיילי צה"ל במהלך הפגנה בגבול ישראל-לבנון לציון "יום הנכבה".

באותו היום, מאות פלסטינים ואזרחים זרים צעדו לכיוון הגבול ויידו אבנים לעבר כוחות צה"ל אשר השיבו בירי. אלמסרי הפצוע פנה לבית המשפט דרך סבו, ודרשו לפתוח בחקירה פלילית לבדיקת האירועים והנזק שנגרם.

• מוניב רביע אלמסרי: העותר העיקרי, טוען כי נפצע מירי צה"ל.
• הפרקליט הצבאי הראשי: הצד המדובר בעתירה, אשר נדרש לחקור את האירוע.

במשך הזמן, ניתנו החלטות רבות בהקשר למועדי הגשת תגובות של המשיב והעותרים לבית המשפט. לדוגמה, ב-22 במרץ 2015 ניתנו 45 ימים למשיב להגיב, וב-7 באפריל 2016 הותרה למשיב ארכה נוספת להגשת תגובתו עד 26 באפריל 2016.

התהליך עצמו כלל דיונים רבים בבית המשפט העליון אשר ישב כבית משפט גבוה לצדק. במסגרת הדיונים, הציע בית המשפט פעמים רבות אפשרויות פעולה לעותרים, כגון לפנות להשגה מול היועץ המשפטי לממשלה, או למחיקת העתירה כדי לקדם את המקרה באמצעים אחרים.

הדיון המשמעותי התקיים ב-20 בפברואר 2017, בו בית המשפט העלה הצעה לעותרים לחזור בהם מהעתירה, בהתאם לטיעונים ולדיונים שהוצגו בפניהם. ב-7 באוגוסט 2017, לאחר שקיבלו את תגובות הצדדים והחליטו לבקר את המהלך העתידי, הסכים בית המשפט עם השופט א׳ שהם לדחות את העתירה ולא להמשיך בה.

הליכי הבג"ץ הסתיימו בהחלטת דחייה, תוך שאין צו להוצאות לאף אחד מהצדדים. בית המשפט ראה שאין מקום ברור למימוש בקשתם של העותרים באמצעות פתיחת חקירה פלילית נוספת או צעדים משפטיים אחרים במקום זמנם.

לסיכום, תהליך ההתדיינות היה ממושך וכלל המון דיונים, החלטות ביניים וביקורים חוזרים ונשנים של בית המשפט. בסופו של דבר, כיוון שמטרת העתירה לא התממשה, התקבלה ההחלטה לסיים את ההליך.