סיכום בג"ץ בנושא זכויות המיעוט הערבי בישראל

התקיים דיון בבית המשפט העליון במספר בקשות שהוגשו על ידי גופים שונים העוסקים בזכויות האדם והמשפט, לרבות מרכז עדאלה, משרד עורכי דין נג'יב זאיד ומרכז ירושלים לזכויות אדם. העותרים כללו גופים ואנשים פרטיים שייצגו תביעות שונות סביב נושאים של הגירה, זכויות חוקיות וכדומה.

המשיבים בתיקים אלה היו גופים ממשלתיים רבים, כגון משרד הפנים, הכנסת והיועצת המשפטית לממשלה, וכן גורמים הקשורים בכוחות הביטחון בישראל.

בדיונים אלה, העותרים טענו שהחלטות ממשלתיות שונות מפלות את אוכלוסיות המיעוט הערבי בישראל בכמה מישורים, בעיקר בנושא הגירה וזכויות שהייה. לטענת העותרים, נוהלי ההתנהלות הממשלתיים בנוגע למתן אשרות שהייה אינם שקופים ואינם מיושמים באופן שוויוני כלפי כלל האוכלוסייה.

בית המשפט העליון החליט לאחד את הדיון בכל התיקים הללו כדי לייעל את הטיפול בנושאים הנדונים. אחת ההחלטות המרכזיות הייתה דרישה שכל הגורמים המעורבים יגישו מסמכים או תגובות כדי להבהיר את מצב הדברים, תוך פנייה ברורה לשרת הפנים ולכנסת להציג עמדותיהם תוך פרק זמן מוגדר.

• העותרים כללו שמות בולטים כמו מרכז עדאלה ומשרד עורכי דין נג'יב זאיד.
• מול עותרים אלה התייצבו גופים ממלכתיים כמשרד הפנים, הכנסת ומשרד ראש הממשלה.

בית המשפט ביקש מהמשיבים להגיש תשובה מפורטת וביניהן נדרשו להבהיר סוגיות הנוגעות ליחס כלפי בני זוג מאותו המין ובני מיעוטים, וכן התנהלות במתן אשרות שהייה לנשים מעל גיל 40. השופטים ציינו כי יש לשקול את השפעת ההחלטות והוראות החוק הנוכחיים על קבוצות שונות באוכלוסייה ולוודא כי הן מיושמות בצורה שאינה מפלה. הטענות הבולטות היו בנושא התנהלות משרד הפנים והממשלה בהענקת רישיון לישיבת ארעי, בפרט לאלו ששוהים בישראל במשך תקופה ארוכה אך ללא מעמד חוקי קבוע.

במעמד הדיונים הוחלט על ניסוח מחדש של סעיפים מסוימים כדי להבטיח שזכויות כבריות בסיסיות לא ייפגעו ללא סיבה מספקת, ובכך להבטיח שישראל תשאר מכבדת זכויות המיעוטים בקרבה. הוחלט שגם תיערך בחינה מחדש של תהליכי בקשת מידע ציבורי כדי להבטיח נגישות והוגנות בבקשות לבדיקת מידע.

בית המשפט הציב דגש מיוחד על הצורך בשקיפות ויישום שווה של חוקי המדינה כך שלא תהיה אפליה נגד קבוצות מיעוט. ההחלטות והדיונים בתיקים אלה ממצבים את בג"ץ כמקור חשוב בהבטחת חקיקה צודקת ושוויון בפני החוק לכל אזרחי המדינה.

האמור לעיל נוגע למספר תיקים שאוחדו לצורך הדיון: בג"ץ 1777/22, 2300/22, 2377/22, 2407/22, 2448/22, 2485/22, 2741/22, 2826/22 ו-4567/22. העתירות הביעו דאגה הן תאורטית והן פרקטית בנוגע לזכויות האדם והאזרח במדינה.