בקשה להימנע מהריסת בית בעקבות אירוע רצח ביהודה ושומרון

בדיון המרכזי עסקנו במחלוקת שהתעוררה בעקבות החלטת המפקד הצבאי באזור יהודה ושומרון לבצע הריסה של בית בעטירה לבית המשפט הגבוה לצדק (בג"ץ 1633/16). מדובר בבית השייך למשפחת דעיס בכפר בית עמרא שביתיר, בעקבות אחד מבני המשפחה שנחשד בגרימת מותה של דפנה מאיר ז"ל בפיגוע דקירה בישוב עתניאל. משרד עורכי הדין המייצגים את המשפחה טען כי ההריסה אינה מידתית ופוגעת בחפים מפשע.

בעתירה, ניסה המוקד להגנת הפרט לטעון כי החרמת והריסת הבית מהווה פגיעה לא מידתית בזכויות היסוד של המשפחה, שכן לא הוכחה תמיכה אמיתית של שאר בני המשפחה בפעילות הפוגענית של החשוד. העותרים ביקשו מבית המשפט להנחות את המפקד הצבאי להימנע מביצוע ההריסה.

השיקולים שהובילו להחלטה

השופט חנן מלצר, לצד השופטים שהם וברון, בחן את המקרה והחליט על דחיית העתירה, תוך ציון כי מדובר בהחלטה שמטרתה להרתיע ולעצור פעילים פוטנציאליים אחרים מלבצע מעשים דומים. הוזכר כי מדובר בהליך בו זמנית מנעתי ומתקני, שמטרתו להרתיע ולהעניש פעולות טרור.

השופטים ציינו כי עתירת המשפחה הוגשה לאחר שהמשטרה והצבא ביצעו חקירות שהובילו להגשת כתב אישום חמור נגד החשוד, שהוא קטין בן פחות מ-16 שנים, ובכוונתו היה לבצע את הפעולה כחלק מכוונה להפוך עצמם "שהיד".

ההחלטות וההשלכות המשפטיות

בית המשפט העליון פסק בהחלטתו להותיר את ההחלטה על כנה, ולבצע את ההריסה. ההחלטה לוותה בטיעונים שלמרות הפגיעה האפשרית במשפחה ובהרס רכושם האישי, מדובר באמצעי דרסטי וחריג שבו המפקד הצבאי נדרש לנקוט לצורך הגנה על הציבור והרתעה מפני פיגועים נוספים.

השופטים קיבלו את דעת המשיבים (המפקד הצבאי והיועץ המשפטי לאיו"ש) שלא ניתן להתעלם מהחשיבות של פעולת תגובה מדינית למעשי טרור, במיוחד בסיטואציה כל כך מזעזעת שבה נרצחה אם למול עיני ילדיה. ההחלטה מציגה את הנחישות במאבק בטרור גם במחיר לא פשוט של פגיעה בזכויות הפרט.

ההליכים המשפטיים הנלווים

לאורך החודשים שקדמו להחלטה, התקיים דיון מקדים בקרב השופטים שבו נבדקו הראיות וההשלכות האפשריות על הריסת הבית. כל צד התבקש להגיב ולמסור עדויות או מסמכים רלוונטיים. העותרים בקשו מספר פעמים לדחות או לשנות מועדי דיון לאור תנאים משתנים, ובסופו של דבר נקבע מועד אחרון וניתן פסק הדין.

השופטים פסקו כי יש להשלים את ביצוע ההריסה בתוך כעשרה ימים ממתן פסק הדין, על מנת לאפשר התארגנות והיערכות של הצדדים המעורבים. המשיבים (המפקד הצבאי והיועץ המשפטי) הציעו לאפשר התשלבות בצבא לצורך יישום מלא של החלטת בית המשפט, עם עיכוב קל לדיון בעתירות אחרות שהוגשו בנוגע למקרה זה.

סיכום ותוצאות המקרה

תיק בג"ץ זה מדגים את המורכבות המוסרית והמשפטית במאבק בטרור, והתלבטות החוק באיזון בין זכויות הפרט ושלמות הציבור. ההחלטות שהתקבלו בהעמדות בית המשפט משקפות את הצורך באיזון בין אמצעי ביטחון נוקשים לבין הגנה על זכויות אדם.