תקציר תיק בג"ץ 1516/18 - ורקשטל נ' היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל

בתיק זה, פרידה וגדי ורקשטל פנו לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה לביטול החלטה של פרקליטות המדינה לדחות את הערר שהגישו. זאת, לאחר שהתיקים שהגישו תלונות כנגד בנק לאומי לישראל נסגרו על ידי פרקליטות מחוז תל אביב והמשטרה.

זוג העותרים, האם ובנה, היו במחלוקת ממושכת עם בנק לאומי, שסבבה סביב התחייבויות כלכליות רגישות. מדובר בהתחייבות של פרידה ורקשטל לערבות לחובות הבן בסכום של מעל מיליון ש"ח, ושל גדי ורקשטל עצמו לשלם סכום נוסף בעקבות יתרות בחשבונו. העותרים טענו שמסמכים מסוימים נחתמו שלא בידיעתם או בהסכמתם המלאה, והאמינו שהבנק פעל בגדר רמאות. הרקע הזה הביא אותם להגיש סדרת תלונות כנגד עובדי סניף הבנק המסוים.

• העימות ביסס את הבקשה למתן צו על תנאי כנגד היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל.
• עו"ד דניאל מקליס ייצג את העותרים, בעוד ששי כהן ייצג את המשיבים.

הליך זה נמשך מספר חודשים, כאשר בינתיים הוגשו מספר בקשות להארכות מועד מצד המשיבים להגשת תגובתם. בסופו של דבר, התיק הובא להחלטה בפני השופט י' אלרון ושופטים נוספים.

העותרים הביעו אי שביעות רצון מהאופן שבו נוהלו התלונות שלהם, והתעקשו שזכויותיהם הופרו. עם זאת, השופטים בחרו לדחות את העתירה ממספר סיבות עיקריות:

• העותרים לא הצליחו לצרף את עובדי הבנק כנילונים ישירים בעתירה, דבר שהכשיל את תוקפה.
• הסיבות להחלטת הפרקליטות היו מנומקות היטב ולא נמצא בסיס מספיק חזק לביטולן.

בפסק הדין ציינו השופטים כי לא מצאו הצדקה להעמיד את החלטות הפרקליטות והשיטה בה פעלו הרשויות בספק.

המשיבים נדרשו להשיב לעתירות, אולם בסופו של דבר עתירתם של העותרים נדחתה והם חויבו בהוצאות משפט.

בקשתם של העותרים להמשך טיפול בבית המשפט נדחתה, והם קיבלו הודעה רשמית על סגירת התיק ועל חובת תשלום נוסף לטובת המשיבים. השופטים שציינו פסק דין זה הם: י' אלרון, נ' סולברג, וד' מינץ.

יצוין כי התיק הזה הציף סוגיות רגישות רבות בנושא חובות בבנקים ושימוש בערבות המתמדת, שמעלה לא מעט דילמות על גבולות האפשרויות של הבנקים והאיורים על כך במערכת המשפטית. למרות כל זאת, ההכרעה הברורה הייתה לטובת גופים ממלכתיים והמשיבים.

בית המשפט העליון חתם את דיוניו בהחלטה לדחות את הבקשה, ומפתה בכך את פרטי התיקים שהגישו העותרים ללא מענה לשביעותם.