תקציר מקרה בג"ץ 1516/18: פרידה וגדי ורקשטל נגד היועץ המשפטי לממשלה ומשטרת ישראל

במקרה זה, פרידה וגדי ורקשטל, אם ובנה, פנו לבית המשפט הגבוה לצדק בבקשה לבטל את ההחלטות לסגור את תיקי החקירה שבעניינם התלוננו על עובדי סניף לב דיזנגוף של בנק לאומי לישראל בע"מ. התלונות עסקו בהונאה לכאורה שנעשתה על ידם כאשר הם חתמו על כתב ערבות מתמדת לחובותיו של גדי.

לטענת העותרים, עובדי הסניף פעלו לרמותם בכך שלא הסבירו להם כראוי את המשמעויות הכספיות של החתימה על הערבות, דבר שהוביל להתחייבויות כספיות גדולות על שם העותרים. פרידה חויבה בסכום של למעלה ממיליון שקלים בשל חתימתה על כתב הערבות, בעוד בנה גדי חויב בשל חובות שנוצרו בחשבונו.

לאחר שהפרקליטות מחוז תל אביב ומשטרת ישראל סגרו את תיקי החקירה בעניינם של העותרים, הם ערערו על ההחלטות הללו למחלקת עררים בפרקליטות המדינה. מחלקת העררים דחתה את הערר שלהם, וכתוצאה מכך פנו העותרים לבג"ץ.

במהלך הדיון בבג"ץ, ביקשו העותרים לקבל צו על תנאי שיחייב את המשיבים להסביר מדוע לא ייפתחו מחדש תיקי החקירה. המשיבים בקשו הארכות מועד להגשת תגובתם, ואכן הוגשו מספר בקשות להארכת מועדים במהלך הדיונים.

• ב-11 באפריל 2018 ניתנה הארכת מועד עד ל-8 במאי 2018 להגשת תגובה מטעם המשיבים.
• ב-14 במאי 2018 ניתנה הארכת מועד נוספת עד ל-27 במאי 2018. העותרים הגיבו שאין להעניק ארכה מעבר לכך.
• ב-28 במאי 2018 שוב ניתנה ארכה עד 6 ביוני 2018 לאחר בקשה נוספת.
• ב-18 ביוני 2018 העותרים קיבלו רשות להגיב לתגובת המשיבים עד 20 ביוני 2018.

לאחר עיון בטענות הצדדים, בית המשפט בחן האם יש מקום להורות על פתיחה מחודשת של תיקי החקירה. השופט אלרון, אשר שנתן את ההכרעה, ציין כי לא הוצגו ראיות מספיקות המעידות על חוסר תום לב מטעם עובדי הבנק במועד חתימת הערבות המקורית. כמו כן, ההליך לא צירף אישים רלוונטיים נוספים שהיה על העותרים לצרף, והדגיש כי מדובר במחלוקת כספית שבדרך כלל אינה מתבררת במוסד בג"ץ.

בסופו של דבר, העתירה נדחתה. השופטים קבעו כי אין בידי העותרים עילה מספקת להצדיק את התערבות בג"ץ בהחלטות שנסקרו במהלך הדיון, והמשיבים זכו לפסיקת הוצאות על סך 3,000 ש"ח בגין כל אחד מהם.

סיום ההליכים בבג"ץ במקרה זה המחיש את הקושי שבבתי משפט בג"ץ לדון במחלוקות הקשורות לפרשנות חוזה או לערבות שנוצרה על בסיס מסחרי בבנק, במיוחד כאשר מדובר בסכסוך שאינו נוגע לסוגיות ציבוריות רחבות אלא לנסיבות פרטניות המצריך בירור נוסף בערכאות אחרות.