תקציר תיק בג"ץ 150/59 - משה אוסטר ואח' נגד בית הדין הרבני האזורי בירושלים ואח'.

בתיק זה, מר משה אוסטר ועד עדת הספרדים בירושלים הגישו עתירה כנגד מספר גורמים, וביניהם בית הדין הרבני האזורי בירושלים, שר הדתות, מנהל בתי הדין והרב הראשי. עניינה המרכזי של העתירה היה בקשה לעיון במסמכים הקשורים להליכים שניהל בית הדין הרבני האזורי בירושלים.

הבקשה לעיון הופנתה למספר גורמים ובאה לאחר שמידע מסוים שהופיע בתיק נדרש על ידי המבקשים לצורך הבנת ההליכים והתהליכים שהתקיימו במסגרת בית הדין הרבני. במהלך התיאורים במסמכים, צוינו מספר החלטות שעוסקות באישור או דחיית הבקשה לעיון וכיצד יש לבצע את הליך העיון בפועל.

ההתרחשויות והחלטות המרכזיות

• ב-7 באוגוסט 2017, הרשמת ליאת בנמלך החליטה שהמשיבים יגישו את תגובתם לבקשה לעיון תוך פרק זמן של 14 ימים מרגע המצאת ההחלטה.
• צויין כי תיק נוסף, בג"ץ 166/55, מוזמן מגנזך המדינה אולם טרם הגיע לבית המשפט, ולכן החלטה זו עסקנה רק בבקשה הנוכחית.
• באוגוסט 2022, הרשמת ליאור משאלי שלומאי נתנה החלטה המאשרת את הבקשה לעיון בתנאים מגבילים הכוללים התחייבות כתובה להימנע ממסירת פרטים העלולים לפגוע בפרטיות הפרטים בתיק.
• בהחלטה מ-20 ביולי 2022, נקבע שהמשיבים רשאים להשיב על הבקשה בהתייחס להודעות קודמות, ויש לבצע זאת עד 28 ביולי 2022.
• ב-3 בספטמבר 2017, הוחלט כי העיון המבוקש יאושר לפי הנוהל המקובל והחומרים ינגישו במזכירות בית המשפט.

נראה שהמחלוקת העיקרית בתיק זה נסובה סביב הפרוצדורה בה יש לעיין בתיק ולגבי הזכויות של כל צד לקבלת מידע מסוים לצורך תפעול או וידוא ביצוע החלטות בתי הדין הדתיים. העתירות והבקשות כללו לא רק את הרצון לקבל מידע אלא גם לבחון את הדרך בה מידע זה שומר על פרטיות המעורבים בו.

התיק עורר שאלות רחבות יותר על שקיפות ההליכים וביצועיהם במערכת המשפט האזרחית ובבתי הדין הרבניים בפרט. ההתהליך התברר כמורכב וכלל התייחסות למגוון אספקטים פיטריים ומשפטיים הנוגעים לזכויות פרט, חופש מידע וההליך המשפטי הנכון.

מסקנת בית המשפט הייתה שיש לאפשר עיון אך תוך שמירה קפדנית על פרטיותם של המעורבים ועל התנאים שנקבעו, מה שממחיש את המתח בין שקיפות וניהול מיידי של מידע לבין הזכאות לפרטיות והגנה על מידע רגיש.