פרשת פיראס מוסטפה אטרש נ' מפקד פיקוד העורף - סיכום המהלכים והחלטות בג"ץ

בסדרה של עתירות שהוגשו לבית המשפט העליון בישראל, עמדו קבוצות של עותרים נגד מפקד פיקוד העורף, בטענה לגבי פעולות החרמה ואטימה של נכסים בעקבות תקנות בטחון. העתירה המרכזית נושאת את מספר בג"ץ 1336/16, בה היו מעורבים פיראס מוסטפה אטרש ובני משפחתו, יחד עם המוקד להגנת הפרט.

העתירות נוגעות בעיקר לדרישה שלא לבצע החרמה ואטימה של מבנים הקשורים לעותרים, המתגוררים ביישובים ישראליים. ההתנגדות הגיעה לאור מה שנטען כהפרה של זכויות הפרט, כאשר המוקד להגנת הפרט הגיש את העתירה כגורם המייצג את התושבים.

בעתירה בג"ץ 1336/16, השתתפו גם עותרים נוספים מעתירות שונות, הכוללות את בג"ץ 1337/16, בג"ץ 1721/16 ובג"ץ 1777/16. כל קבוצת עותרים כללה משפחות הנפגעות מהכוונות הללו לאטום את בתיהם או להחרים את נכסיהם, בטענה שהדבר נעשה על רקע בטחוני.

בית המשפט דן בעתירה בהשתתפות השופטים א' חיות, ע' פוגלמן וצ' זילברטל, מתוך רצון להבין האם פעולות החרמה ואטימה בהתאם לתקנה 119 הן חוקיות ומוצדקות. במהלך הדיונים, דווח כי צו על תנאי שהתבקש למניעת החרמה ואטימה הוצא, והוא נותר בתוקף עד להחלטה סופית.

במהלך הדיון, ניתנה למפקד פיקוד העורף הזדמנות להגיש השלמה שבה יפורטו כל מהלכי מחילה שבוצעו, ובכך לעזור להוארה של הליכים אשר ננקטים כבר זמן רב במסגרת עבודתו. לעותרים ניתנה האפשרות להגיב על השלמה זו.

ב-24 בפברואר 2016, ניתנה החלטה להגיש את העתירה לדיון בהרכב מורחב בהקדם האפשרי, תוך הארכת תוקף הצו המשמעותי למניעת החרמה ואטימה. מפקד פיקוד העורף, האלוף יואל סטריק, נדרש לצרף תצהיר בתיקי השופטים שישמש כחלק מהעדויות בדיון.

בהודעות נוספות שניתנו מבית המשפט לאחר מכן, צוין שהתיק, יחד עם עתירות קשורות נוספות שהוצמדו לשלב הדיון, יידונו במועד שנקבע ב-9 במרץ 2016. במהלך דיון זה, עמדו נציגי העותרים בניהול עורכי הדין לאה צמל ומיכאל ספרד, ובשם המשיב הופיע עו"ד יונתן ציון-מוזס.

בסיכום ההליכים, סיכם בית המשפט כי לא נמצא פתח לפסול את השימוש בתקנה 119 כפי שהופעלה, על פי הודעות שהוגשו. בכך, נדחו עתירות העותרים והותר להמשך בהליכי החרמה ואטימה, זאת לאחר שניתנה לשופטות להרחיב את ההתייחסות לנושא ולהביא טיעונים נוספים.

• פסיקה זו היוותה חלק מסדרה רחבה של תיקי בג"ץ 1336/16 שמקורם בנושאים מורכבים הקשורים בזכויות הפרט והמדיניות הבטחונית.
• לאור החלטות אלו, הושמעו קריאות מצד מספר ארגונים לפרק מחדש את השימוש בתקנה 119 ולהבטיח שהיא לא תגרום לפגיעה מיותרת בתושבים תמימים.
• בכך הגיעה לסיומה פרשה מורכבת, שדרשה התערבות שיפוטית גבוהה והתייחסות רחבה מצד המערכת המשפטית בישראל.