סכסוך בבג"ץ: פיראס מוסטפה אטרש ואח' נ' מפקד פיקוד העורף

תיקון זה עוסק במספר בג"צים שהוגשו על ידי קבוצות שונות כנגד מפקד פיקוד העורף, הכלולים בתיקים 1336/16, 1337/16, 1721/16 ו-1777/16. כל העתירות נסובו סביב נוהל ציבורי שבו הוחלט על החרמות ואטימת בתים באזור.

העותרים בתיקים אלו הם משפחות פלסטיניות שונות ותושבים כגון משפחת אטרש, אבו כף, דוויאת וטוויל, המייצגות גם על ידי עמותת "המוקד להגנת הפרט". העתירות הוגשו על ידי קבוצות שונות מהמגזר, אשר חשו כי ההחלטות של מפקד פיקוד העורף עלולות לפגוע בזכויותיהם.

המשיבים הם מפקד פיקוד העורף וגורמים בטחוניים נוספים שהיו מעורבים בהוצאת ההוראות לאטימת והחרמת הבתים. את העותרים ייצגו עורכי הדין לאה צמל ואנדרה רוזנטל באחד התיקים.

בית המשפט העליון, בתיק הדיון, דן במספר סוגיות מפתח: החוקיות של השימוש בתקנה 119 לצורך החרמה ואטימה של מבנים, והאם מדובר בצעד חוקי במסגרת אסטרטגיית הביטחון של המדינה.

• בעתירה הראשונה, בג"ץ 1336/16, הוצא צו ארעי אשר מנע באופן זמני את ביצוע ההוראות, והדיון נדחה למועד מאוחר יותר. נשמרה בכך האפשרות לשקול מחדש את הביצוע ואופן השימוש בתקנה.
• בעתירה השנייה, בג"ץ 1337/16, הוחלט להצמיד את הדיון לעתירה הקודמת, כיוון שעסקה באותה סוגיה מהותית, ובכך אוחד הטיפול.
• הדיונים נומרו והועברו לבית המשפט העליון להרכב סופי אשר ידון בכל העתירות יחדיו על מנת לגבש תמונה כוללת וברורה.

במהלך הדיונים שהתקיימו, עלו שאלות רבות לגבי מדיניות ההחרמה והאם מדובר בצעד חוקי המשרת את ביטחון המדינה העומדת מעל לזכויות יחטיו של אינדיבידואל או משפחה מסוימת. השופטת א' חיות ניהלה את הדיונים לצד שופטים נוספים כע' פוגלמן וצ' זילברטל, ונשמעו עדויות רבות.

בהמשך לדיונים, בית המשפט דרש עדכונים ותצהירים שונים על מצב הקרקעות ועל התקדם ההליכים בשטח. ההליך המשפטי הכולל נועד להכריע האם לתמוך בעתירות של המשפחות הפלסטיניות או לייצג את עמדת מערכת הביטחון הישראלית שמבקשת לשמור על הביטחון הפנימי גם במחיר אישי.

לבסוף, בפסק הדין שפורסם במהלך אפריל, השופטת חיות אישררה את האפשרות להשתמש בתקנה 119 בתנאים מסוימים עם בקרה קפדנית, אך גם הכירה בנזקים שהחלטות מסוג זה עלולות לגרום למשפחות הנפגעות. ההכרעה ניתנה תוך ניסיון לאזן בין הביטחון לבין זכויות האדם הבסיסיות.

סעיפי החקיקה הנידונים, והמשמעות המשפטית של התקנה עדיין מהווים נושא לדיאלוג רחב יותר בקרב הקהילות המקומיות, משפטנים ואף רשויות המדינה המעורבים בכך.