המאבק על בתיהם - משפט תושבי השטחים

בבית המשפט העליון התקיימה סדרה של דיונים במערכת של תיקים שונים, כולם עוסקים בבקשות של משפחות פלסטיניות מארבעה יישובים שונים, אשר פעלו נגד כוונות הרס ואטימות מצד המדינה. העתירות הוגשו כנגד מפקד פיקוד העורף, לאור החלטות הקשורות לתקנה 119 הקובעת אפשרות להחרים ולהשמיד בתים של מעורבים בטרור. עשרות מאנשים המתגוררים בבתים אלו האריכו את תוצאת החלטות אלו בבתי המשפט והגישו ערעורים מתוך רצון להגן על בתיהם.

העתירות המרכזיות הוגשו על ידי פיראס מוסטפה אטרש ומשפחתו, משפחת אבו כף ומשפחת טוויל, כולם נתמכו על ידי המוקד להגנת הפרט. העתירות עמדו לפני דיונים ארוכים ורבים, בהם הדגישו העותרים את המשמעויות החברתיות והפסיכולוגיות של הריסת בתים, לא רק על יחידים אלא גם על קהילות שלמות בהן הבתים מתקיימים.

חוקיות השימוש בתקנה 119 נדונה בהרחבה, והתעוררה שאלה ברורה: האם יש לה ממשות חוקית במשפט הבינלאומי ו/או המקומי להצדיק הריסות אלו, בעיקר כאשר מדובר בצעדים קיצוניים כגון הריסת בתים שיתכן כי מספקים מחסה לשלמים שאינם מעורבים בטרור?

במהלך הדיונים, עורכי הדין המייצגים את התושבים, בהם עורכת דין לאה צמל המוכרת, הציגו בקשות שונות לגבי האופן שבו מתקיימת השימוע והנימוקים החוקיים הקשורים לכך. הם הדגישו את הצורך בגישור אמצעים חלופיים לענישה ותגובה מבלי לפגוע בזכויות האדם של משפחות שלמות.

• העתירה 1336/16 - משפחת אטרש, עונה בראשון לפעול בדיון על פי צו ביניים שניתן ושכולל איסור זמני על השמדת המבנה עד להחלטה סופית.
• העתירה 1337/16 - עוסקת במשפחת אבו כף שהתנגדה גם היא להרת הריסת ביתה בטענה של תקיפה בלתי מידתית.
• העתירה 1777/16 - כאן זוכה משפחת טוויל להצעת עתירה דומה, תוך הבהרה כי יש לערוך שימוע נרחב וטענות אלו יתבררו.

בסופו של סדרה זו של דיונים, נקבע להמשיך לשמוע צדדים נוספים ולהגיע להחלטה רחבה שתקבע אם יהיו שינויים עתידיים במדיניות ההריסות בשל תלונות משפטיות עולות. מרבית העתירות הוסכמו להישמע כאילו התקבל צו על תנאי, המבטל זמנית את ההליך באורח חוקי עד אשר הצדדים יוגשו תיאורים מקיפים ומדווחים על ידי המדינה בתגובה.

בעת הדיונים, עלתה בקשה להרחבת הרכב וקביעת מועדים להשלים את הטיעונים המוצגים על ידי הסנגורים, על מנת להבין לעומק את חוקיות השימוש בתקנה ולהגיע להסכמה כללית בהקדם האפשרי.

השופטים ניסו להגיע להחלטות מידתיות שמאזנות בין הצרכים הביטחוניים לבין זכויותיהם הבסיסיות של העותרים לחיים נאותים מבלי שכל הרכוש שלהם ישוקם. התהליך המשפטי עוד מתקיים וכולל התייעצות נוספות והשלמות ימעסקנו מכן התפתחויות במועדים עתידיים קבועים בשלב הבא.