תקציר פסק הדין

דיון בעתירה לבג"ץ 646/11 - אילנה יהודאי נגד מועצת התכנון העליונה ואחרים

במקרה הנידון, אילנה יהודאי פנתה לבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט הגבוה לצדק על מנת לעתור נגד מועצת התכנון העליונה - אזור יהודה ושומרון, המועצה המקומית הר אדר, ועוד מספר גורמים אחרים בגין חריגות בנייה ביישוב הר אדר.

העותרת, יהודאי, טענה כי המשיבים עשו יד אחת על מנת לא להפעיל את סמכותם בנוגע לחריגות בנייה שמתבצעות ביישוב הר אדר, ושעל בית המשפט להתערב ולחייב את המועצות לפעול בהתאם לנורמות התכנון והבנייה כפי שהן מופיעות בחוק. זה כלל דרישה לתבוע את המשיבים 4 ו-5 שעל שמם נרשם האישום בחריגות בנייה במגרש בבעלותם.

העתירה הנוכחית היא המשך לעתירה ראשונה שהוגשה על ידי יהודאי כבר ב-2006, שם נטען שהוועדה המקומית פעלה בניגוד לחוקים כאשר העניקה היתרי בנייה לשינויים שלא תואמים את התכנית שכבר קיימת באותו האזור. ההחלטות שהתקבלו אז כללו פתיחה מחודשת של הליכי התכנון באזור, צעד שלדברי המשיבה 1 במקרה זה, הוביל למציאות חדשה שמייתרת את המשך הדיון בעתירה. בעקבות זאת, עתירתה הראשונה נמחקה.

במסגרתה של העתירה החדשה, טענה יהודאי שאכיפת החריגות עדיין אינה מספקת והליכים לא מתנהלים לפי הצורך. המשיבות 2 ו-3 טענו שהן ממשיכות לפועל להסדרת החריגות ודיווחו שחלק מהעבודות להכנת תכנית חדשה הושלמו אך הן זקוקות להשלמות נוספות בנוגע לאישורים ולתיאום עם התושבים שהוגדרו כמי שביצעו חריגות אלה.

בדיון שהתקיים, המשיבים ציינו שהתכנית החדשה שעתידה להסדיר את החריגות אושרה והיא נכנסה לתוקף, וכתוצאה מכך, הודעות לתושבים אשר בבניינים שלהם נממצאו חריגות בנייה נשלחו. הודעות אלו כללו זמן מוגדר שבו התושבים יכולים להגיש בקשות לאישור היתרי בנייה על מנת להכליל את אותם שינויים בתכנית האזורית הקיימת. נתנו לתושבים שישה חודשי ארכה להסדר ההיתרים כדי לאפשר תהליך מסודר של הכשרה.

בהינתן כל אלו, בית המשפט פסק שהעתירה הנוכחית מיצתה את עצמה לעת הזו ולכן אין להותיר אותה לא פתורה לתקופה נוספת, אך הוחלט לשמור על הזכות של העותרת להגיש עמדות חדשות במידה והמצב בשטח לא ישתנה כמצופה.

בנוסף, ההתחייבות של המשיבה 1 לשלם הוצאות משפט, כולל שכר טרחה לעורר, הופכת את ההחלטה להיגיונית מבחינת צעדיה של יהודאי שהצליחה לדרוש תשלום למרות שלא התקבל פסק דין המחייב החלטות נוספות.

בית המשפט העליון, באמצעות שופטים גרוניס, חיות והנדל, פסקו להותיר את העתירה מחוקה אך הכריעו כי כל צדדים ישאו בהוצאות משלהם ולא הושתו הוצאות כבדות על אף גורם מהגורמים המעורבים.

לקריאת פסק-דין לחץ כאן
בג"ץ 646/11 – אילנה יהודאי נ' מועצת התכנון העליונה -אזור יהודה ושומרון ואח'
בגץ
646/11
בית המשפט:
עליון
תאריך:
27-02-2013
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
עותרי/מבקשים:
  1. אילנה יהודאי (באמצעות עו"ד גרשון רוטשילד; עו"ד נועם שחם)
משיבים:
  1. מועצת התכנון העליונה -אזור יהודה ושומרון (באמצעות עו"ד יובל רויטמן)
  2. המועצה המקומית הר-אדר (באמצעות עו"ד גילעד רוגל)
  3. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה הר-אדר (באמצעות עו"ד גילעד רוגל)
  4. זהבית שחרור (באמצעות עו"ד יוסף בנקל; עו"ד אלי כהן)
  5. יהושע שחרור (באמצעות עו"ד יוסף בנקל; עו"ד אלי כהן)
בפני השופטים:
  1. א' גרוניס (נשיא)
  2. א' חיות (שופטת)
  3. נ' הנדל (שופט)
פסק-דין
בג"ץ 646/11 - אילנה יהודאי נ' מועצת התכנון העליונה -אזור יהודה ושומרון ואח'עליון

בג"ץ 646/11

אילנה יהודאי

נ ג ד

1. מועצת התכנון העליונה -אזור יהודה ושומרון

2. המועצה המקומית הר-אדר

3. הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה הר-אדר

4. זהבית שחרור

5. יהושע שחרור

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק

[27.02.2013]

כבוד הנשיא א' גרוניס

כבוד השופטת א' חיות

כבוד השופט נ' הנדל

עתירה למתן צו על תנאי

הודעה מטעם המשיבה 1 מיום 7.1.2013

הודעה מטעם המשיבות 3-2 מיום 20.1.2013

הודעה מטעם העותרת מיום 5.2.2013

בשם העותרת:

בשם המשיבה 1:

בשם המשיבות 3-2:

בשם המשיבים 5-4:

עו"ד גרשון רוטשילד; עו"ד נועם שחם

עו"ד יובל רויטמן

עו"ד גילעד רוגל

עו"ד יוסף בנקל; עו"ד אלי כהן

תאריך הישיבה:

ח' בתשרי התשע"ג

פסק-דין

הנשיא א' גרוניס:

1. עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרת כי המשיבות 3-1 תנקוטנה הליכי אכיפה נגד המשיבים 5-4, בעניינן של חריגות בניה הקיימות, לטענתה, במגרש המצוי בבעלותם ביישוב הר-אדר.

2. עתירה זו הינה העתירה השנייה המוגשת בעניין זה על ידי העותרת. העתירה הראשונה הוגשה ביום 2.3.2006 (בג"ץ 1988/06; להלן -העתירה הראשונה), ובה נטען, בין היתר, כי הוועדה המיוחדת לתכנון ובנייה שלצד המועצה המקומית הר אדר חרגה מסמכותה עת הנפיקה למשיבים 5-4 היתר בנייה לביצוע שינויים בבינוי במגרש שבבעלותם. זאת, מפני שההיתר לא תאם את התוכנית שחלה באותו מקום. בתיק חלו התפתחויות שונות, שבמרכזן החלטתה של המשיבה 1 דכאן לפתוח בהליכי תכנון מחודשים, בעקבות דין ודברים בין הצדדים לעתירה. ביום 28.11.2007, בעקבות דיון שהתנהל בבית משפט זה, ניתן פסק-דין, בו נקבע כי החלטת המשיבה 1 דכאן יצרה מציאות חדשה בשטח, וכי בנסיבות אלה אין מקום להותיר את העתירה תלויה ועומדת. ברקע הדברים צוין כי היתר הבנייה המדובר ניתן לפני למעלה מ-20 שנה וכי המדובר בבעיה רוחבית, הנוגעת לבתי מגורים רבים ביישוב. לפיכך נמחקה העתירה. לטענת המשיבה 2, לאחר מתן פסק-הדין היא פעלה להכנת תוכנית מפורטת, אשר נועדה להסדיר את חריגות הבנייה מסוגן של החריגות אשר עמדו במרכזה של העתירה הראשונה. כך, ביום 5.3.2009 המליצה המשיבה 2 למשיבה 1 לקדם הליכי תכנון ביחס לתוכנית המפורטת שמספרה 214/10 (להלן - התוכנית). בעתירה הנוכחית טוענת העותרת כי מאז מתן פסק-דינו של בית משפט זה בעתירה הראשונה לא חלה כל התקדמות בהכנת התוכנית ואף נוספו עבירות בנייה חדשות במקום אליו התייחסה העתירה הראשונה.

3. דיון בעתירה התקיים ביום 24.9.2012. בדיון התברר כי ביום 12.2.2012 דנה ועדת המשנה של המשיבה 1 בהתנגדויות לתוכנית, וכי טרם התקבלה החלטה בעניינן. בהחלטה שניתנה בתום הדיון קבע בית משפט זה כי לא ניתן לקדם את הטיפול בעתירה כל עוד לא ניתנה החלטה בהתנגדויות לתוכנית. לפיכך, הוחלט כי על ועדת המשנה של המשיבה 1 ליתן החלטתה בהקדם האפשרי, וכי המשיבה 1 תגיש הודעה תוך 10 ימים מיום קבלת ההחלטה. ביום 4.11.2012 הגישה המשיבה 1 הודעה מעדכנת, בה ציינה כי ביום 31.10.2012 נתקבלה החלטתה של ועדת המשנה של המשיבה 1, במסגרתה נתקבלו חלק מההתנגדויות לתוכנית, וייתרתן נדחו. בהמשך לכך הוחלט כי התוכנית תמשיך "להתקדם במסלול התכנוני". עוד עדכנה המשיבה 1 כי בהתאם לדינים החלים באזור, על התוכנית לקבל את אישורה של ועדת המשנה להתיישבות של מועצת התכנון העליונה (להלן - ועדת המשנה להתיישבות), וכי זו עתידה להתכנס ביום 14.11.2012 ולדון בתוכנית. ביום 7.1.2013 הגישה המשיבה 1 הודעה מעדכנת נוספת, בה עדכנה כי ועדת המשנה להתיישבות אישרה ביום 14.11.2012 למתן תוקף את התוכנית, בכפוף להוספת "סעיף חדש [...] אשר מדבר על קומת מרתף שהמשכה קומה רגילה". בעקבות זאת הגישו המשיבות 3-2 הודעה מעדכנת ביום 20.1.2013, בה נמסר כי התוכנית נכנסה לתוקף ביום 23.12.2012. המשיבות 3-2 ציינו עוד כי בדעתן להוציא תוך שבוע ימים הודעות פרטניות לתושבים ביישוב הר-אדר שבבתיהם התגלו חריגות. תושבים אלו יוכלו להגיש בקשות להיתרי בנייה על יסוד התוכנית, לשם הסדרת חריגות הבנייה, תוך שישה חודשים.

4. בעקבות התפתחויות אלה ניתנה על ידי בית משפט זה החלטה ביום 24.1.2013, לפיה על העותרת לנמק מדוע לא תימחק העתירה. העותרת הגישה הודעתה ביום 5.2.2013. לטענתה, אין למחוק את העתירה, וזאת בשל מספר טעמים. ראשית, העותרת טוענת כי אף אם יש בתוכנית כדי להכשיר עבירות בנייה ישנות, קבלתה אינה יכולה להוות צידוק להימנעות מנקיטה של הליכי אכיפה נגד המשיבים 5-4. זאת, משום שקיים הבדל עקרוני בין בעל נכס אשר נאלץ להתמודד עם חריגות בנייה אשר היו קיימות עובר לרכישת הנכס על ידו, לבין מי שביצע עבירות בנייה ביודעין, כפי שעשו המשיבים 5-4, לטענתה. שנית, העותרת מעלה טענות כלליות נגד מדיניותן של המשיבות 3-1, אשר מעניקה, לטענתה, פרס לעברייני בנייה. לשיטתה, אין להשלים עם קיומן של עבירות בנייה, אף אם התוכנית המאוחרת להן מכשירה אותן. העותרת קובלת על הימנעות המשיבות 3-1 מלאכוף את דיני התכנון והבנייה, וטוענת כי אין להעניק להן את האפשרות להתחמק מאחריות למחדל זה באמצעות אישור התוכנית. בנוסף לכך העלתה העותרת טענות שונות הנוגעות לעצם אישור התוכנית, וציינה כי בעניין זה הוגשה עתירה נוספת (בג"ץ 9142/12; מדובר בעתירה של שני תושבים אחרים בהר-אדר).

5. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק, תוך שמירת טענות הצדדים. התוכנית, אשר אושרה ביום 14.11.2012, מביאה כנראה לכך שחריגות הבנייה הוכשרו, אם לא כולן, הרי חלקן. בתגובתם מיום 12.11.2012 ציינו המשיבים 3-2 כי בתום התקופה שנקצבה לצורך הגשת בקשות להסדרת חריגות הבנייה, יינקטו הליכי אכיפה כלפי אותם בעלי המגרשים שחריגות הבנייה בהם לא תאושרנה. לפיכך, ובהתחשב בכלל הנסיבות, אין מקום להורות על נקיטת הליכי אכיפה לעת הזו. אף אין טעם להותיר את העתירה תלויה ועומדת, שהרי חל שינוי משמעותי מאז הגשתה של העתירה וייתכן שיחולו שינויים נוספים בעקבות הבקשות שתוגשנה על יסוד התוכנית. בפני העותרת פתוחה האפשרות לנקוט הליכים כראות עיניה, בהתחשב בתוצאות העתירה בבג"ץ 9142/12 ולאחר שתתקבלנה החלטות בכל הנוגע לבקשות הפרטניות שתוגשנה בהתחשב בתוכנית.

6. אשר על כן, העתירה נמחקת, תוך שמירת טענות הצדדים. אף שהעתירה נמחקת, הרי בנסיבות העניין זכאית העותרת להוצאות, ולוּ בסכום מופחת. המשיבה 1 תישא בשכר טרחה בסך 7,500 ש"ח לזכות העותרת ובאותו סכום יישאו אף המשיבות 3-2.

ה נ ש י א

השופטת א' חיות:

אני מסכימה.

ש ו פ ט ת

השופט נ' הנדל:

אני מסכים.

ש ו פ ט

הוחלט כאמור בפסק-דינו של הנשיא א' גרוניס.

ניתן היום, י"ז באדר התשע"ג (27.02.2013).

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    בג"ץ 646/11 – אילנה יהודאי נ' מועצת התכנון העליונה -אזור יהודה ושומרון ואח'


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      צעירה טוענת: רשלנות רפואית בניתוח קיסרי הובילה לפגיעה משמעותית בפוריותה

      צעירה טוענת: רשלנות רפואית בניתוח קיסרי הובילה לפגיעה משמעותית בפוריותה

      בתביעה שהוגשה לאחרונה לבית משפט השלום באזור המרכז, צעירה בשנות העשרים לחייה טוענת כי הליך ניתוח קיסרי שבוצע לה הביא לפגיעה חמורה בפוריותה ובכושר עבודתה,...

      חובות משפחתיים: מדוע משפחות רבות בישראל מתקשות לסגור את המינוס?

      חובות משפחתיים: מדוע משפחות רבות בישראל מתקשות לסגור את המינוס?

      בחודש האחרון עלו לכותרות סוגיות הנוגעות לחובות של משפחות בישראל. לפי נתונים עדכניים, כ-40% ממשקי הבית בארץ מתמודדים עם אוברדראפט בבנק. במאמר זה נסקור מהם...

      האם התקף לב בעקבות שיחה קשה עם מנהל מהווה תאונת עבודה?

      האם התקף לב בעקבות שיחה קשה עם מנהל מהווה תאונת עבודה?

      האם שיחה מתוחה במקום העבודה יכולה להיחשב לאירוע חריג ולהוביל להכרה באירוע לבבי כתאונת עבודה? פסק דין שניתן לבית הדין לעבודה בתל אביב שופך אור...

      הטרדה מינית במקום העבודה: כך מזהים, פועלים ומתמודדים לפי החוק בישראל

      הטרדה מינית במקום העבודה: כך מזהים, פועלים ומתמודדים לפי החוק בישראל

      הטרדה מינית בסביבת העבודה הפכה בשנים האחרונות לנושא מרכזי בתחום דיני העבודה, והמודעות לגביה הולכת וגוברת. למרות זאת, רבות ורבים עדיין מתקשים להבחין בין התנהגות...

      בית המשפט דחה התנגדות המדינה: שכן יקבל דירה בצוואה בתל אביב

      בית המשפט דחה התנגדות המדינה: שכן יקבל דירה בצוואה בתל אביב

      מקרה יוצא דופן נדון לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה במחוז תל אביב, כאשר התנגדות שהגישה המדינה לקיום צוואתה של קשישה נדחתה מכל וכל. בית המשפט...

      פירוש המונח "דירה" בצוואה: כיצד קובעים את היקף הירושה?

      פירוש המונח "דירה" בצוואה: כיצד קובעים את היקף הירושה?

      משפחות רבות נתקלות במחלוקות סביב פרשנות צוואות לאחר פטירת המוריש, בייחוד כאשר מדובר בנכסים יקרי ערך כמו דירת מגורים. סיפורם של שלושה אחים, שעלה לאחרונה...