הסיפור של בג"ץ 3984/13: אטי בורג ואח' נ' שר האוצר ומנהלת מקרקעי ישראל

בעתירה שהוגשה לבג"ץ מספר 3984/13, ביקשו אטי (יטי) בורג, הדסה בורג אשר, ושולמית (שולה) אוסטרוביץ לבטל צווי הפקעה שהוצאו בעניין מקרקעין אשר בבעלותן או בחזקתן בשכונת מנשיה בתל-אביב. העתירה הופנתה כלפי שר האוצר ומינהלת מקרקעי ישראל, במסגרתה טענו העותרות כי הצווים אינם חוקיים, והוצאו ללא הצדקה מספקת.

הסיפור מתחיל בשנות ה-50 המאוחרות כאשר העותרת הראשונה ובן זוגה רכשו חלקות קרקע בשטח של כ-292 מ"ר בתל-אביב. לאחר מכן, החזיקו הזוג בקרקע סמוכה נוספת בשטח של כ-2400 מ"ר. בשנות ה-60, הוצאה למקרקעין אלה צווי הפקעה, שהעותרות גילו לאחר שנים רבות.

העותרות טענו כי ההפקעות לא מומשו בפועל וכי יש להשיב להן את המקרקעין או לכל הפחות לנהל הליך מחודש של הפקעה. הן דרשו ששר האוצר יגיע לבית המשפט ויסביר מדוע לא ישונה המצב הנוכחי.

לאורך התהליך המשפטי, הוגשו בקשות שונות מצד העותרות והמשיבים, כגון בקשה לדחיית שעת דיון ובקשה להארכת מועד להגשת תשובות. דיונים נערכו בהנחיית שופטי העליון, כולל השופט ח' מלצר, השופט י' עמית, והשופט נ' סולברג, כאשר נדונו הנסיבות והטענות שהובאו בפניהם.

• העותרות יוצגו על ידי עורכי הדין רונן בר-און ואריק ספרן, בעוד המשיבים יוצגו על ידי נ' אורן וערין ספדי-עטילה.

המסמכים המשפטיים כוללים החלטות מקדימות רבות כמו הארכת מועדים וכינון מועדי ישיבות. כך, למשל, הוזמן השופטת ע' ארבל להעניק הארכה לתשובות שהוגשו בתחילת 2014.

הדיון המרכזי בעתירה זו נערך ב-28 ביולי 2014, בו נטען כי ניהול המקרקעין לאורך השנים לא היה בהתאם לצווי החוק וכי יש להשיב את המקרקעין לניהולן של העותרות או לנהל הליך חדש וצודק. במהלך הדיון, הובהרו הטענות והתבררו הנסיבות בעטיין נדרשת החלטה זו.

בסופו של דבר, בית המשפט העליון דחה את העתירה מכל וכל. השופטים ציינו כי אין בכוונתם להתערב בצווים הקיימים שכן אלה עומדו במבחן הזמן ונהגו כחוק כאשר הוצאו. הם קבעו כי המשיבות יישאו בהוצאות בית משפט בסך 10,000 ש"ח, סכום שישולם על ידי העותרות.

העתירה נדחתה על ידי השופט מלצר ב-31 ביולי 2014, מה שמעיד על כך שעניין זה קיבל את מלוא תשומת הלב והטיפול הנדרש, אך בסופו של דבר לא עמד בהצלחות המשפטיות המקוות העותרות.

מקרה זה מדגים היטב את המורכבויות המשפטיות שעלולות להתעורר כאשר מדובר בנכסים שזכויותיהם נמשכות לאורך עשרות שנים ודורשות התייחסות מיוחדת למהלכים היסטוריים ולדרישות משפטיות בנות זמננו.