1

בית המשפט המחוזי בירושלים

לפני כב' השופטים - י' נועם, ר' פרידמן-פלדמן ומ' בר-עם

תפ"ח 42482-03-15 מדינת ישראל נ' מחמד סלאימה (במעצר)

השופט י' נועם:

1. בהכרעת-דין מיום 25.6.15 הורשע הנאשם, על-פי הודאתו, בחמש עבירות של ניסיון רצח - לפי סעיף 305(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. הודאתו של הנאשם ניתנה במסגרת הסדר טיעון, שבגדרו הסכימו הצדדים לעתור לעונש מוסכם של 25 שנות מאסר לריצוי בפועל; זאת לצד מאסר על תנאי ופיצויים לנפגעי העבירה לפי שיקול דעת בית-המשפט.

2. להלן עובדות כתב-האישום, העומדות ביסוד ההודאה וההרשעה.

במהלך חודש פברואר 2015 גמלה בלִבו של הנאשם החלטה לבצע פיגוע חבלני של רצח יהודים, זאת על-רקע לאומני. לתכלית האמורה רכש הנאשם גרזן והניח אותו מתחת למושב רכבו.

2

ביום 6.3.15 בסמוך לשעה 8:00 בבוקר, יצא הנאשם מביתו בשכונת ראס-אל-עמוד בירושלים, כשהוא נוהג ברכב, במטרה לבצע את פיגוע הרצח. הוא נסע בשדרות חיים בר-לב (כביש 1), וכאשר הבחין בקבוצה של שוטרות מג"ב ובאזרחים חוצים את הכביש ברח' שמעון הצדיק (להלן - הולכי הרגל) - עצר את רכבו סמוך לצומת בכביש 1 ונסע לאחור כדי לכוון את הרכב לעברם. הוא לחץ על דוושת הבנזין, האיץ את המהירות, סטה ימינה לכיוון הולכי הרגל אשר חצו אותה עת את הכביש ופגע בהם ברכבו בעוצמה רבה. כתוצאה מעוצמת הפגיעה הוטחו מספר שוטרות מג"ב אל הקרקע, והנאשם המשיך בנסיעתו ופגע ברוכב אופניים מאחור, בעוצמה רבה.

מיד בתכוף לכך, עצר הנאשם את הרכב ויצא ממנו כשהוא אוחז בגרזן. הוא החל לרוץ לעבר שוטר מג"ב ולעבר מאבטח, אשר אִבטחו באותה עת את שער הכניסה לבסיס מג"ב הסמוך, תוך השמעת צעקות בערבית. השניים, שהבחינו בנאשם, נעו לכיוונו וצעקו לעברו לעצור, מספר פעמים. משהמשיך הנאשם בריצה לכיוונם, פתחו לעברו בירי ופצעו אותו. במקביל, ירו לעבר הנאשם שניים ממאבטחי הרכבת הקלה, אשר הבחינו באירוע, ורצו אף הם לכיוונו.

כתוצאה ממעשיו של הנאשם נפצעו ארבע שוטרות מג"ב ואזרח.

ל' ש', שוטרת מג"ב, הוטחה בעוצמה אל הקרקע מעוצמת פגיעת הרכב ונחבלה בראשה וברגליה. נגרמו לה שברים בשתי הרגליים, ובכלל זה בברכיים, וכן חתך בראש. היא אושפזה בבית חולים, שם עברה ניתוח לאיחוי השברים וקיבועם, ונתפר החתך בראשה.

ע' ח', שוטרת מג"ב, הוטחה אף היא בעוצמה רבה אל הקרקע למרחק של כמה מטרים ממקום פגיעת הרכב. כתוצאה מהפגיעה נגרמו לה שברים בחוליות הגב, פגיעות בברכיים וקונטוזיה ריאתית (הצטברות נוזלים בריאות); זאת כעולה מכתב-האישום ומהתעודה הרפואית (ת/1) שהוגשה בעניינה. היא אושפזה בבית חולים למשך 38 ימים לצורכי טיפול ושיקום.

3

שתי שוטרות מג"ב, ע' ג' ו-ש' א', הוטחו אף הן אל הקרקע מעוצמת פגיעת הרכב, וכתוצאה מכך נגרמו להן חבלות בגופן.

ג' ע', אזרח אשר רכב על אופניו, הוטח אל הקרקע למרחק של מספר מטרים בשל עוצמת הפגיעה. כתוצאה מכך נגרמו לו חבלות בצוואר, בזרועות ובגב.

3. הנאשם הִנו יליד 1993, רווק, ומתגורר עם משפחתו בשכונת ראס-אל-עמוד בירושלים. לדברי הסנגור, עבד הנאשם בעבודות מזדמנות וסייע בפרנסת משפחתו, הסובלת ממצוקה כלכלית. הנאשם נפצע ממספר יריות במהלך לכידתו, כאמור; אושפז בבית חולים ונותח.

4. ב"כ המאשימה הדגיש בטיעוניו לעונש את חומרת העבירות ונסיבות ביצוען. הוא ביקש לכבד את הסדר הטיעון בעניין רכיב המאסר בפועל, בציינו כי מדובר בהסדר מאוזן וראוי, הנותן ביטוי לחומרת העבירות והמעשים, ואף הולם את רמת הענישה הנוהגת. הוא אף ביקש לפסוק פיצויים לנפגעי העבירה.

5. ב"כ הנאשם היה ער בטיעוניו לחומרת העבירות ולתוצאותיהן. הוא ציין, כי למרבה המזל האירוע לא הסתיים בפגיעות בנפש, והוסיף כי הנאשם עצמו נפצע מהיריות שנורו לעברו. הסניגור, כמו ב"כ המאשימה, ביקש לאמץ את הסדר הטיעון, בציינו כי העונש המוסכם מאוזן ותואם את גזרי-הדין הנהוגים במקרים דומים. הוא אף הביע תקווה, כי עונש זה יהווה גורם מרתיע מפני ביצוע מעשים דומים על-ידי אחרים. הנאשם בחר שלא להוסיף על דברי בא-כוחו.

4

6. לעבירות שבהן הורשע הנאשם - חמש עבירות של ניסיון לרצח - חומרה מופלגת, במהותן ובנסיבות ביצוען. הנאשם, שהִנו תושב ישראל, החליט לבצע פיגוע טרור של רצח יהודים, רק בשל היותם יהודים - על-ידי דריסתם למוות של הולכי רגל ועוברי דרך באמצעות מכוניתו. הוא החל להוציא לפועל את מזימתו הנפשעת, בדריסתן של שוטרות מג"ב, ובדריסת האזרח שרכב על אופניו; ואף רץ חמוש בגרזן לעבר שוטר ומאבטח שעמדו בפתח בסיס מג"ב. תוכניתו של הנאשם בהמשך מסע הקטל המתוכנן, סוכלה כתוצאה מתושייתם של המאבטחים, כמפורט בכתב-האישום; ולמרבה המזל, לא נסתיים האירוע בפגיעות בנפש, אלא בפגיעות גוף, חלקן - לגבי שתיים מהנפגעות - קשות. לדאבון הלב, המדינה והחברה נאלצים להתמודד עם פיגועי טרור על-רקע לאומי; אשר חלקם מבוצעים על-ידי מפגע בודד, ובין-השאר, בפיגועי דריסה - שמטרתם להביא לקטל של רבים - כמו בענייננו. על-רקע האמור, ולנוכח חומרת העבירות ונסיבות ביצוען, יש ליתן דגש בענישתו של הנאשם - לשיקולי הגמול, ההגנה על ביטחון הציבור והרתעת עבריינים בכוח. בנסיבותיו של תיק זה, החלטנו שלא לסטות מהסדר הטיעון, בדבר הטלת 25 שנות מאסר על הנאשם, לאור ההלכה הפסוקה, כי ככלל על בית-המשפט לאשר הסדרי טיעון בשל הטעמים הקשורים בחשיבותם ובמעמדם של הסדרים אלו (ע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577 (2002)). באשר לפיצויים לנפגעי העבירה - הרי שלמרות שהנפגעים, או חלק מהם, זכאים לתגמולים על-פי דין, ראוי לפצותם גם במסגרת ההליך הפלילי, ואף בסכום משמעותי, ולוּ בשל הנזק הלא ממוני שהוסב להם.

7. על-יסוד האמור לעיל, אנו גוזרים את דינו של הנאשם כדלהלן:

א. לעשרים וחמש שנות מאסר בפועל, מיום מעצרו - 6.3.15.

ב. לשנתיים מאסר על תנאי - שלא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירה לפי סעיף 305 או סעיף 329 לחוק העונשין.

5

ג. לעשרה חודשי מאסר על תנאי - שלא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו מהמאסר עבירת אלימות כלפי אדם שתסב חבלה של ממש.

ד. לפיצוי נפגעי העבירה בסכומים הבאים: ל' ש' ו-ע' ח' - 100,000 ₪ לכל אחת; ולשלושת האחרים - ע' ג', ש' א' ו-ג' ע' - 20,000 ₪ לכל אחד.

זכות ערעור לבית-המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

הפרקליטות תודיע לנפגעי העבירה על הפיצויים שנפסקו, וכן תמציא למזכירות בית- המשפט את פרטי הנפגעים לצורך הטיפול בגביית הסכומים האמורים.

ניתן היום, כ"ה בתמוז התשע"ה, 12.7.15, במעמד ב"כ המאשימה, הסניגור, הנאשם ומתורגמן בית המשפט לשפה הערבית.