1

בהחלטה מיום 22.11.2016 דחיתי את בקשתו של המבקש שהוגדרה על ידו "בקשה דחופה לדחיית ריצוי עונשו של המבקש", וקבעתי בנסיבות שפורטו כי על המבקש להתייצב לריצוי עונשו בבית מעצר ניצן ביום 23.11.2016 עד השעה 10:00. כך, לאחר שפעמיים המרה המבקש את הוראות בית המשפט להתייצב לריצוי מאסרו תוך שהוא עושה דין לעצמו. עם זאת קבעתי דיון בבקשה לעיכוב ביצוע להיום, 30.11.2016, שעה 10:00. השעה עתה 10:20 והמבקש לא הובא לדיון על ידי שב"ס, ומסתבר שגם הפעם הוא לא התייצב לריצוי עונש המאסר, תוך שהוא מתעלם מצווי בית המשפט. עולה מדברי בא כוחו שהתייצב לדיון שגם עימו לא יצר המבקש קשר ועל רקע זה ולאחר שיחה עם אחיו של המבקש, הגיש אתמול בקשה לבטל את הדיון הקבוע להיום – בקשה שהונחה על שולחני רק הבוקר ולידיעת באת כוח המשיבה לא הובאה כלל. מכל מקום בנסיבות אלה עותר בא כוח המבקש למחיקת הבקשה לדחיית ריצוי עונשו של המבקש.

     במצב דברים זה אני אומנם מורה על מחיקת הבקשה, שלנוכח התנהלותו של המבקש ברי כי אין לה מקום. וגם אלמלא כן, נראה שלא הייתה לה תוחלת – וכך משקיים כיום פסק דין חלוט בעניינו של המבקש, שהורה לו להתייצב למאסר זה מכבר, והמבקש בשלו עושה דין לעצמו ולריצוי מאסרו לא התייצב.

     ניתנה היום, ‏כ"ט בחשון התשע"ז (‏30.11.2016).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16089870_G04.doc  זפ