1

בשם המבקשים: עו"ד גאנם גזאווי

1. בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (כב' השופט העמית א' יעקב) בעתפ"ב 29606-11-19 מיום 25.11.2020, בגדרה נדחה ערעור המבקשים על החלטת בית משפט השלום בנתניה (כב' השופט א' ברנד) מיום 24.10.2019בבצה"מ 5543-09-19.

2. ביום 8.9.2019, הוציא המשיב שני צווי הריסה מינהליים, לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבנייה, התשכ"ה-1965 (להלן: חוק התכנון והבנייה), בגין עבודה אסורה בשל יציקת שתי רצפות בטון במקרקעין שייעודם חקלאי.

2

3. המבקשים הגישו לבית משפט השלום בקשה לביטול צווי ההריסה ולעיכוב ביצוע צווי ההריסה.ביום 24.10.2019, לאחר שנשמעו ראיות, טיעוני הצדדים וסיכומיהם דחה בית המשפט את הבקשה לגופה. עוד נקבע, כי אף שספק אם קיימת סמכות לעיכוב ביצוע הצווים הרי ש"רק מתוך התחשבות" בנסיבות שציינו המבקשים, מניין 60 הימים לביצוע צווי ההריסה יחל ביום 16.11.2019.

4. ביום 13.11.2019, הגישו המבקשים ערעור לבית המשפט המחוזי ועמו בקשה לעיכוב ביצוע צווי ההריסה עד להכרעה בערעור. הדיוןבערעורנדחה מפעם לפעם, במשך יותר מ-11 חודשים, עד שלבסוף התקיים ביום 25.11.2020. בתום הדיון הודיע בא-כוחם של המבקשים כי לאחר ששמע את הערות בית המשפט והתייעץ עם המבקשים, ניתנה הסכמתם לחזור מן הערעור. משכך, נדחה הערעור ולאור הסכמת המשיבה עוכב ביצוע צווי ההריסה עד ליום 24.12.2020.

5. ביום 22.12.2020, הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי ובקשה לעיכוב ביצוע צווי ההריסה - היא הבקשה שלפניי. בבקשה מעלים המבקשים טענות שונות בנוגע לקבילות ראיות, אכיפה בררנית והשתק שיפוטי. כמו כן, נטען לקיומה של שאלה משפטית שטיבה לא הוברר בצורה נהירה אך ככל הנראה הכוונה היא כי לשון חוק התכנון והבנייה מאפשרת הכשרת בנייה ולא רק סילוקה, וכי זו לא נדונה באופן ענייני בבית המשפט המחוזי. עוד נטען כי: "צוין בראשיתו של ערעור כי במידה והמערערים לא ימשכו את ערעורם הנ"ל יוטל עליהם קנס של 10,000 ש"ח, ועל כן המערערים נאלצו להסכים להצעת בית המשפט ולמשוך את ערעורם דאז."

6. דין הבקשה להידחות על הסף, אף ללא צורך בתגובה. הבקשה אינה באה בגדרם של המקרים החריגים בהם תינתן רשות ערעור (רע"פ 1429/19 עיסאנ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים (24.2.2019)) ואף אינה מעלה כל טענה מסוג זה, אלא מהווה חזרה והעתקה של עיקרי הודעת הערעור בטענות ערעוריות מובהקות.

3

7. כאמור לעיל, המבקשים עצמם משכו את ערעורם. לטענה בדבר דין ודברים שהתקיים בראשיתו של הערעור, אין זכר בפרוטוקול הדיון. משלא נתבקש תיקון של פרוטוקול הדיון, חזקה כי הוא משקף נאמנה את שאירע במציאות (רע"פ 3575/17 סגל נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (3.5.2017)).

8. יוער כי הבקשה שלפניי הוגשה יומיים בלבד לפני כניסתו לתוקף של צו ההריסה, ולאחר שחלפו עשרים ושבעה ימים ממועד דחיית הערעור, ויש בכך התנהלות דיונית בלתי ראויה (רע"פ 1429/19 עיסא נ' יו"ר הוועדה המקומית לתכנון ולבניה ירושלים, פסקה 6 (24.2.2019)).

9. נוכח כל האמור, דין הבקשה לרשות ערעור ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע - להידחות.

ניתנה היום, ‏ח' בטבת התשפ"א (‏23.12.2020).

_________________________

20089800_Q01.docx נב + סח

מרכז מידע, טל'077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, l