המבקש: בעצמו

1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (סגן הנשיא א' דראל והשופטות ע' זינגר ו-פ' נויבירט) ב-ע"פ 35524-05-22 מיום 29.9.2022 בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט א' דורון) ב-ת"פ 2969-05-18 מיום 10.10.2018 ומיום 27.4.2022, בהתאמה.

2. לפי עובדות כתב האישום המתוקן, ביום 8.2.2018 בביתם בירושלים, המבקש איים על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה, נכסיה, פרנסתה, שמה הטוב וחירותה, בכוונה להקניטה או להפחידה. המתלוננת עבדה באותה העת בתור רואת חשבון בעסק עצמאי הנסמך על מחשב ביתי. המבקש, אשר כעס על המתלוננת על כך שלא הכינה לו לשתות, משך את חוטי החשמל של המחשב ובכך גרם למחיקת עבודה בה השקיעה המתלוננת שעות רבות, וכל זאת יום לפני שהיה עליה להגישה.

כמו כן, במהלך חצי שנה עובר לאירוע המתואר לעיל, כאשר המבקש כעס על המתלוננת, הוא נהג למשוך את חוטי המחשב שלה ולנתקם מהחשמל, ולעיתים איים לעשות כן, הכל במטרה לגרום למתלוננת נזק ועוגמת נפש.

עוד תואר בכתב האישום המתוקן כי המבקש נהג להשליך לכיוון המתלוננת בקבוקים ריקים ומעדנים בנסותו לתקוף אותה שלא כדין, וכן כי בתקופה זו אף איים עליה כי "יבייש אותה בשכונה".

בגין האמור, למבקש יוחסו עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); ועבירת ניסיון לתקיפת בת זוג לפי סעיף 382(ב) לחוק וסעיף 25 לחוק.

3. המבקש הורשע על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן, במסגרת הסדר טיעון אשר לא כלל הסכמה לעניין העונש.

4. במרוצת ההליך, בית משפט השלום נעתר לבקשות המבקש להחלפת ייצוג, אך דחה את שלוש בקשותיו לחזרה מהודיה. כמו כן, לצורך בחינת שילובו בהליך טיפולי, נערכו בעניינו מספר תסקירי שירות מבחן.

5. בגזר דינו, בית משפט השלום עמד על חומרתן של עבירות האלימות במשפחה, ובשים לב למדיניות הענישה הנהוגה, קבע כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר על תנאי ועד עונש מאסר "קצר" שאפשר וירוצה בדרך של עבודות שירות.

בקביעת עונשו של המבקש בגדרי המתחם, בית משפט השלום שקל לזכותו את העובדה שהוא נעדר הרשעות קודמות; סיום יחסיהם של בני הזוג; ואף, במידת מה, את הודאתו במעשים בתחילת ההליך השיפוטי. בהתייחס להתנהלותו של המבקש במסגרת ההליך צוין כי הוא "חישב את מסלולו וביקש לחזור בו מן ההודיה"; ואף ביחס לפניותיו לשירות המבחן הודגש כי "לנאשם לא הייתה כל מוטיבציה פנימית, אמיתית וכנה לעבור כברת דרך בטיפול משמעותי".

נוכח האמור, בית משפט השלום גזר על המבקש עונש של 4 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור אחת מן העבירות בהן הורשע, למשך 3 שנים; קנס בסך 6,000 ש"ח; והתחייבות בסך 7,000 ש"ח שלא לעבור אחת מן העבירות בהן הורשע, למשך שנה.

6. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המבקש על פסק הדין. נקבע כי לא התקיימו התנאים המאפשרים חזרה מהודיה תוך שצוין כי המבקש אישר את ביצוע המעשים בפני קצינת המבחן והודגש כי "הבקשה לחזרה מההודאה הייתה טקטית, מתוך ניסיון להימנע מהרשעה" כלשון בית המשפט המחוזי. אף יתר טענות המבקש נדחו ונקבע כי אין מקום לבטל את הרשעתו או לשנות מהעונש שנגזר עליו.

מכאן הבקשה שלפניי.

7. לטענת המבקש, בין היתר, הרשעתו בכתב האישום המתוקן שגויה, מאחר שהודה במעשים שיוחסו לו בשל "מניפולציה" מצד עורכת-הדין שייצגה אותו בבית משפט השלום. כמו כן, בהתייחס להתנהלותו מול שירות המבחן, נטען כי לא שיתף פעולה היות שביקש להוכיח שהוא "חף מפשע"; וכי ההתרשמות השלילית לגביו נובעת מכך שקצינת המבחן נחשפה למעשים שיוחסו לו בכתב האישום בטרם תוקן.

8. דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד שבהם מתעוררת שאלה משפטית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין או אי צדק מהותי (רע"פ 8292/22 לוי נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (12.12.2022)). הבקשה שלפניי אינה באה בגדר מקרים חריגים אלו.

9. עיקר טענותיו של המבקש נדונו והוכרעו זה מכבר בפני הערכאות קמא - את שקבע בית משפט השלום שב, חיזק והרחיב בית המשפט המחוזי. בפרט, הודגש כי לא היה מקום לאפשר למבקש לחזור בו מהודייתו וכי בקשותיו אלו לא היו כנות. מטעמים אלו, בין היתר, אף אני לא מצאתי כי מתקיימות הנסיבות המצדיקות למבקש לחזור בו מן הודייתו (ראו: רע"פ 19/22 אייזיק נ' מדינת ישראל, פסקאות 13-10 (10.1.2022); רע"פ 6979/22 דודקה נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (30.10.2022)).

אף דינן של יתר טענות המבקש להידחות, בית משפט השלום נהג באורך רוח עם המבקש ודחה את מתן גזר הדין מעת לעת לצורך בחינת שילובו בהליך טיפולי. בכל זאת, לאחר שהוגשו כמה תסקירים בעניינו, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית ואף לא בהמלצה על ביטול הרשעתו.

אשר על כן, הרשעת המבקש והעונש אשר נגזר עליו בדין יסודם ואין מקום להתערב בהם, לא כל שכן במסגרת "גלגול שלישי". בהינתן האמור, אף לא מצאתי להיעתר לבקשת המבקש למינוי סניגור.

10. הבקשה אפוא נדחית.

ניתנה היום, ‏ט"ז בטבת התשפ"ג (‏9.1.2023).

_________________________

22084990_J01.docx