בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כב' השופט ע' קוטון) בעפ"ת 27607-07-18 מיום 11.12.2018, בגדרו נדחה ערעור המבקש על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (כב' השופטת כ' פאר גינת) בת"ד 1967-05-15 מיום 11.3.2018 ומיום 13.6.2018 (בהתאמה).

רקע והליכים קודמים

1. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של סטיה מנתיב נסיעה לפי תקנה 40(א) לתקנות תעבורה התשכ"א-1961 (להלן: תקנות התעבורה) + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש] (להלן: פקודת התעבורה); נהיגה ברשלנות עבירה לפי סעיף 62(2) + 38(2)+(3) לפקודת התעבורה; התנהגות שגרמה חבלה של ממש לגוף ונזק לרכוש עבירה לפי תקנה 21(ב)(2) לתקנות התעבורה + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה; אי האטה בעקומה עבירה לפי תקנה 52(4) לתקנות התעבורה + סעיף 38(3) לפקודת התעבורה.

על פי עובדות כתב האישום, המבקש נהג רכבו ברשלנות בכך שנהג במהירות שאינה מתאימה לתנאי הכביש ומזג האוויר. בהגיעו לעקומה איבד שליטה על רכבו, סטה לנתיב הנגדי והתנגש ברכב אחר. כתוצאה מהתאונה, נחבלו בגופם ונזקקו לטיפול רפואי המבקש, נהגת הרכב האחר ושני נוסעי הרכב האחר, כשלנהגת ולאחד מהנוסעים נגרמו חבלות של ממש. כמו כן, נגרם נזק לכלי הרכב המעורבים.

2. בית משפט השלום הרשיע את המבקש בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום. בית המשפט נימק את הרשעת המבקש בנהיגה ברשלנות לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ולא בנהיגה בלא זהירות לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, בשל חומרת רשלנות המבקש שהתבטאה בכך שנהג במהירות שאינה מתאימה לתנאי הכביש ומזג האוויר.

בית המשפט גזר על המבקש את העונשים הבאים: פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים; פסילת רישיון נהיגה על תנאי לתקופה של 7 חודשים; מאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים; קנס בסך 1500 ש"ח.

3. המבקש ערער על הכרעת הדין ועל גזר הדין. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור על שני חלקיו.

ביחס להכרעת הדין, בית המשפט קבע כי נסיבות ביצוע העבירה מציבות את המבקש בדרגת רשלנות ממשית אשר הצדיקה העמדתו לדין והרשעתו גם בעבירה של נהיגה ברשלנות לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה.

ביחס לגזר הדין, בית המשפט קבע כי העונש שנקבע הולם את נסיבות ביצוע העבירות, את הערכים שנפגעו מביצוען, את מידת הפגיעה בהם ואת מדיניות הענישה הנהוגה. כמו כן נקבע כי אלמלא הנסיבות שעמדו לזכותו של המבקש, היה מקום להטיל עונש חמור יותר וזאת נוכח חומרת הפגיעה בקורבנות התאונה, הנזק שנגרם ורשלנותו של המבקש.

מכאן הבקשה לרשות ערעור.

הבקשה למתן רשות ערעור

4. המבקש טוען כי נהג בלא זהירות בלבד ולא ברשלנות ועל כן יש לבטל את הרשעתו לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה ותחת זאת להרשיעו בעבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה. כמו כן, טוען המבקש כי עניינו מעורר שאלה משפטית עקרונית שכן לטענתו אין הלכה מחייבת בעניין ההרשעה לפי סעיפים אלו. זאת ועוד, המבקש טוען נגד קביעות עובדתיות שנקבעו בערכאה הדיונית. לאור אלו, טוען המבקש כי יש להתערב בעונש שנגזר עליו.

דיון והכרעה

5. כידוע, רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם הבקשה מעלה שאלה משפטית או ציבורית בעלת חשיבות כללית (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לב(3) 123 (1982)), או במקרים יוצאי דופן בהם מתעורר חשש לאי-צדק מהותי או לעיוות דין (רע"פ 3667/14 קראדי נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (1.6.2014)). המבקש מנסה לעטות על בקשתו אצטלה עקרונית וכללית על אף שעניינו אינו כזה. כבר נקבע על ידי בית משפט זה כי לתביעה הכללית נתונה הבחירה והיא רשאית להאשים את המבקש בעבירה לפי סעיף 62(2) לפקודת התעבורה, ולא בעבירה לפי תקנה 21(ג) לתקנות התעבורה, ובית המשפט לא ייטה להתערב בהחלטה מעין זו (רע"פ 4882/13 ורסנו נ' מדינת ישראל, בפסקה 8 (21.8.2013)). הבקשה שלפניי אינה חורגת מעניינו של המבקש והיא כוללת טענות חוזרות בדבר קביעות שבעובדה. כידוע, בית משפט זה לא יתערב בגלגול שלישי בממצאים שבעובדה אלא במקרים חריגים (ראו למשל רע"פ 4844/15 גלבוע נ' מדינת ישראל, בפסקה 9 (16.7.2015)).

באשר לבקשה להתערב בענישה, הכלל הוא כי לא תינתן רשות ערעור בבקשה שעניינה חומרת העונש אלא אם מתקיימת סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת או הראויה (ראו למשל רע"פ 6916/16 ‏קרינאוי נ' מדינת ישראל, בפסקה 13 (‏6.12.2016)). המקרה שלפניי אינו כזה.

6. סוף דבר, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ‏כ"ו בטבת התשע"ט (‏3.1.2019).

_________________________

18090900_Q01.docxסח