ע"פ 7901/13 – איאד סלוטה נגד מדינת ישראל
ע"פ
7901/13
בית המשפט:
בית המשפט העליון
תאריך:
21-05-2014
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
פסק דין

1

לפני:  

כבוד הרשם גיא שני

המערער:

איאד סלוטה

                                          

נ ג ד

                                                                                                  

המשיבה:

מדינת ישראל

                                          

בקשה לצירוף צד ובקשה לתיקון הודעת הערעור

                                          

החלטה

           לפניי שתי בקשות הקשורות זו בזו: האחת, לצירוף משפחות נפגעי העבירה כמשיבות לערעור; והשנייה, לתיקון הערעור באופן שיכלול השגה גם על הפיצוי שנפסק למשפחות הנפגעים. הבקשות הוגשו במסגרת ערעור מיום 21.11.2013, הנסב על הרשעתו של המערער בעבירת הריגה ובעבירות נוספות, ועל גזר הדין שניתן ביום 7.10.2013.

           משפחות נפגעי העבירה הודיעו על התנגדותן לבקשות שלפניי, והמדינה מצטרפת לעמדתן.

           לאחר ששקלתי בדבר באתי לכלל מסקנה כי אין להיעתר לבקשות.

           הערעור שבכותרת הוגש כאמור ביום 21.11.2013 – לפני למעלה מחמישה חודשים. המערער התעכב בהגשת נימוקי הערעור (ראו החלטות בית המשפט בנדון), ואלה הוגשו לבסוף ביום 23.4.2014. יודגש, כי הן בהודעת הערעור ה"פורמאלית" הן בנימוקי הערעור לא צוינו משפחות הנפגעים כמשיבות, ולא נכללו טענות לגבי הפיצויים.

2

           לדידי, משעה שהוגש ערעור בלי לצרף את משפחות הנפגעים כמשיבות ובלי להעלות השגה על הפיצוי שנפסק, קם למשפחות הנפגעים אינטרס ציפייה שלא יוטרדו במסגרת הליך ערעורי על רכיב הפיצוי בגזר-הדין. למעשה, מבחינה מהותית יש להתייחס לבקשה שלפניי באופן דומה לבקשה להארכת מועד להגשת ערעור על נושא הפיצוי (ערעור שבו, כידוע, המתלוננים הם משיבים דרושים – ראו למשל רע"פ 9727/05 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד סב(2) 802 (2007)). בבקשות הלאקוניות שלפניי אין הסבר ראוי מדוע משפחות הנפגעים לא צורפו לערעור מלכתחילה, ומדוע רק בחודש אפריל – למעלה ממחצית השנה לאחר גזר הדין – מועלית לראשונה התייחסות לנושא הפיצוי. משכך, אין בידי לקבוע כי הוצג נימוק הגובר על אינטרס ההסתמכות והציפייה שלא יוגש ערעור לגבי רכיב הפיצוי.

           יצוין, כי הבקשות שלפניי אינן מרחיבות אף לגבי הטיעון המשפטי נגד הפיצוי שנפסק, וכל שנטען הוא כי "משפחות המנוחים הגישו תביעות לפיצוי בגין נזקיהן וקיבלו פיצוי ולכן אין מקום לפסוק כפל פיצוי בגין אותו הנזק". ואולם, ספק אם טענה זו, כשהיא לעצמה, מצביעה על סיכויים גבוהים להתערבות בנושא הפיצוי, זאת בשים לב לפסיקה שלפיה אין לשלול את הפעלת סמכות הפיצוי רק מן הטעם שהנפגע הגיש תביעה אזרחית (ראו למשל רע"פ 9727/05 הנ"ל; כן ראו ע"פ 3753/11 ח'דר נ' מדינת ישראל (25.9.2011)). בשולי הדברים אוסיף כי בגזר הדין צוין כי בקביעת סכום הפיצוי התחשב בית המשפט בזכותן של משפחות הנפגעים לתבוע פיצוי בגין נזקיהן.

           לאור האמור, הבקשות נדחות.

           ניתנה היום, כ"א באייר תשע"ד (21.5.2014).

גיא שני, שופט

    ר ש ם

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.  13079010_D08.doc  כש

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    ע"פ 7901/13 – איאד סלוטה נגד מדינת ישראל


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      ממיליון שקלים ל-49 אלף: בית המשפט מתיר הפטר לחייב לאחר הרשעה ואירוע נפילה מצוק

      בית משפט השלום בצפון אישר לאחרונה תכנית שיקום כלכלי לחייב שהורשע בעבר בעבירות איומים ותקיפה, וחויב בפסק דין אזרחי לפצות צעירה בכמיליון שקלים לאחר שנפלה...

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      צעיר הורשע בגרימת מוות ברשלנות בעקבות תאונת שטח – וייגזר לעבודות שירות במקום למאסר בפועל

      מקרה טרגי של תאונת שטח הסתיים בגזר דין שנוי במחלוקת: נהג רכב שטח צעיר שנמצא אחראי למותו של רוכב אופנוע בתאונה קטלנית, ירצה את עונשו...

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      בית המשפט דחה תביעת אב להעברת שלושה רבעים מדירה שבבעלות בנו

      האם הסכם נאמנות שנחתם בין אב לבנו עשוי להוביל להעברת רוב דירה לידיו של האב? בית המשפט למשפחה בתל אביב נדרש לאחרונה להכריע בשאלה זו,...

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      יזמית נדל"ן חויבה בפיצוי לאחר שמכרה דירה מבלי לגלות על פתיחת מסעדות בבניין

      מקרה משפטי חדש מספק הצצה לסוגיה חשובה המעסיקה רוכשי דירות ויזמים כאחד: חובת הגילוי בנוגע למידע מהותי עם סגירת עסקת מקרקעין. פסיקה של שלוש ערכאות...

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      רופאי שיניים עקרו 17 שיניים ללא הסכמה – בית המשפט פסק פיצוי למטופל

      מקרה חריג של טיפול שיניים הסתיים בפסק דין תקדימי, כאשר בית המשפט פסק כי שני רופאי שיניים התרשלו כלפי מטופל ועקרו מרבית שיניו מבלי לקבל...

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      פיצוי כספי חריג לאב בעקבות ניכור הורי מתמשך מצד האם

      בשנים האחרונות הולכת ותופסת את מרכז הבמה המשפטית בישראל תופעת הניכור ההורי — מצב בו אחד ההורים פועל לשכנע את ילדו להתרחק מההורה השני. לאחרונה,...