ע"פ 5721/17 – מוחמד בן עבד אלפתאח חאג' יחיא נגד מדינת ישראל
ע"פ
5721/17
בית המשפט:
בית המשפט העליון
תאריך:
21-08-2017
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
פסק דין

1

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

ע"פ 5721/17

המערער:

מוחמד בן עבד אלפתאח חאג' יחיא

                      

נ ג ד

                                                   

המשיבה:

מדינת ישראל

                     

ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר-סבא מיום 6.7.2017 בת"פ 1583-05-17 שניתנה על ידי כבוד השופטת מ' גרינברג

תגובת המשיבה מיום 8.8.2017

                     

בשם המערער:            עו"ד איהאב ג'לג'ולי; עו"ד משה מאור

בשם המשיבה:            עו"ד יאיר חמודות

פסק-דין

      לפניי ערעור על החלטת בית משפט השלום בכפר סבא (כבוד השופטת מ' גרינברג) מיום 6.7.2017 להעביר את הדיון בת"פ 1583-05-17 למותב אחר.

רקע

2

1.       נגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות שונות לפי פקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973. ביום 22.6.2017 התקיים דיון גישור בין הצדדים. הליך הגישור לא צלח, אך בסוף הדיון הודה המערער בעבירות שיוחסו לו שלא במסגרת הסדר טיעון. בתום דברים אלה החליט המותב לקבוע דיון לטיעונים לעונש בפניו. בתגובה להחלטה זו המשיבה ביקשה שהדיון יועבר למותב אחר לשם שמיעת הטיעונים לעונש. זאת משום שהמותב ניהל את הליך הגישור ובמסגרת זו, לטענת המשיבה, הביע דעתו על טיבן של העבירות המיוחסות למערער ועל סוגיות הקשורות למתחם הענישה הראוי. הבקשה להחלפת המותב נדחתה על ידי בית המשפט קמא (החלטה מיום 22.6.2017). ביום 27.6.2017 הגישה המשיבה בקשה חוזרת באותו עניין. בית המשפט קמא נעתר לבקשה זו וקבע שהמשך הדיון בתיק יישמע בפני מותב אחר (החלטה מיום 6.7.2017). זאת על אף שקבע שהבקשה לא הוגשה על פי סדרי הדין הקבועים בחוק.

      על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

2.       המערער הכיר בכך שבמקרים כמו המקרה דנן – בהם המותב שימש כמגשר במסגרת דיון מקדמי – יש על פי רוב חובה להעביר את המשך הדיון בתיק למותב אחר, אולם לשיטתו במקרה זה יש לנהוג אחרת עקב טעמים פרוצדורליים. המערער טען כי יש לראות בבקשת המשיבה להעביר את הדיון למותב אחר כבקשה לפסלות שופט, ועל כן זו כפופה להוראות החוק הרלוונטיות במקרים אלה. בהמשך לכך המערער טען שהבקשה החוזרת מטעם המשיבה לא הוגשה בהתאם לסדרי הדין הקבועים בחוק, ועל כן יש לראות את החלטת המותב מיום 22.6.2017 – שלא להעביר את הדיון למותב אחר – כחלוטה. לשיטת המערער במקרה זה לא קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים סטייה מסדרי הדין הקיימים והפיכתה של החלטה חלוטה. לסיום המערער טען שלמרות שבהחלטה מיום 6.7.2017 נכתב לכאורה כי הוא נתן את הסכמתו לבקשת המשיבה להעברת הדיון, הרי שזו מעולם לא ניתנה ושאף מטעם זה יש לקבל את הערעור.

3

3.       בתגובתה חזרה המשיבה על טענותיה כפי שפורטו בבקשה החוזרת מיום 27.6.2017. טענתה המרכזית של המשיבה היא שבמקרים בהם המותב היה מעורב בהליך גישור בין הצדדים, קיימת חזקה חלוטה המחייבת את פסלותו והעברת המשך הדיון למותב אחר. לשיטת המשיבה הבקשה החוזרת הוגשה טרם חלפו חמישה ימים ממועד ההחלטה הראשונה, פרק הזמן הקבוע בחוק להגשת ערעור על החלטת פסלות שופט (סעיף 147(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982), ועל כן זו כלל לא הייתה חלוטה. לחלופין המשיבה טענה כי אף אם קיימים פגמים פרוצדוראליים מסוימים באופן בו הוגשה הבקשה החוזרת, והתקבלה החלטת בית המשפט קמא בעקבות כך, הרי שבמקרה זה יש טעם ראוי להתיר סטייה מכללים אלה. זאת נוכח החזקה החלוטה הקיימת לשיטתה במקרים כגון דא בכלל והתבטאויותיו של המותב במסגרת הליך הגישור לעניין מתחם הענישה בפרט.

דיון

4.       לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובהחלטת בית המשפט קמא, הגעתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. בקשתה של המשיבה להחלפת המותב הוגשה בהסתמך על סעיף 143א(ה) לחוק סדר הדין הפלילי בו נקבע כי:

דיון מקדמי

(ה) לא הסתיים הדיון בכתב האישום במסגרת דיון מקדמי לפי סעיף זה, יעביר בית המשפט את הדיון בכתב האישום לשופט אחר שימשיך לדון בו [...]

4

      בעניין זה נפסק כי הוראות הסעיף חלות אף בהליכי גישור, הגם שהליך זה אינו מצוין במפורש בלשון הסעיף, ושיש לראות בבקשה המוגשת לפי סעיף זה משום בקשת פסלות שופט (ע"פ 4877/13 עווידה נ' מדינת ישראל, פס' 9-6 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס (22.4.2014) (להלן: עניין עווידה)). בהתאם לכך הרי שעל בקשות אלו חלים סדרי הדין הרלוונטיים להליכי פסלות שופט. לעניינו יש לציין את הוראות סעיף 147 לחוק סדר הדין הפלילי הקובעות, בין השאר, כי על בעל דין המתכוון לערער על החלטת פסלות להודיע על כך מיד לבית המשפט ולהגיש את ערעורו תוך חמישה ימים. כמו כן יודגש כי בהתאם לקבוע בסעיף 77א(ג) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ערעור על החלטת פסלות יוגש לנשיא בית המשפט העליון. הוראות אלו הן שעומדות בבסיס טענותיו הפרוצדוראליות של המערער, אשר טען כי בקשתה החוזרת של המשיבה היא מעין ערעור פסלות שהוגש ללא הודעה ושלא לערכאה המתאימה – ועל כן ההחלטה המקורית הפכה חלוטה. במקרה דנן איני רואה צורך להכריע בשאלת הפגמים הפרוצדוראליים שנפלו לכאורה בהליך, שכן אף אם אניח שאלו אכן קיימים הרי שלדידי דינו של הערעור להידחות. לעניין זה יש לזכור שעל אף חשיבותם הרבה של כללי סדר הדין בכלל והפלילי בפרט, הרי שאלו מותירים מקום לשיקול דעתו של בית המשפט (ע"פ 1/48 סילוסטר נ' היועץ המשפטי לממשלת ישראל, פ"ד א 5, 19-18 (1949); בש"פ 6292/00 חורי נ' מדינת ישראל, פ"ד נד(4) 523, 528-526 (2000); יעקב קדמי סדר הדין בפלילים: חלק שני – הליכים שלאחר כתב אישום כרך ב 2135-2129 (התשס"ט-2009)). לא למותר לציין שזו גם הייתה הגישה בפסק הדין בעניין עווידה, עת בית המשפט בחר לבחון המקרה לגופו על אף השיהוי שהיה קיים במקרה ההוא (שם, פס' 7 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס).

5.       לשיטתי, במקרה זה קמה חזקה חלוטה המחייבת את החלפת המותב. בעניין עווידה פסק בית המשפט כי:

" לאור הדמיון בין הטעמים העומדים בבסיס ההסדר שבסעיף 143א(ה) לחוק סדר הדין הפלילי לבין הטעמים העומדים בבסיס דיני הפסלות, דומני כי סעיף 143א(ה) לחוק סדר הדין הפלילי יצר למעשה עילת פסלות סטטוטורית, נוספת על העילות המפורטות בסעיף 77א(א1). הסעיף מקים חזקה חלוטה, לפיה למצער במקרים בהם הושג הסדר טיעון חלקי, בנוגע להודאה בעובדות, בדרך כלל בכתב אישום מתוקן, נדרשת העברת הדיון מהשופט המגשר לשופט אחר, שלא השתתף בהליך המקדמי. [...]." (שם, פס' 10 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס)

5

      סעיף 143א(ה) קובע אם כן חזקה סטטוטורית המצטרפת לאלו הקבועות בסעיף 77א(א1) לחוק בתי המשפט ומחייבת את החלפת המותב גם במקרים כגון דא, בהם הליך הגישור כשל לחלוטין (ע"פ 1061/16 רובינוב נ' מדינת ישראל, פס' 9-7 לפסק דיני (11.2.2016)). זאת נוכח החשש למשוא פנים הקיים בעניינו של מותב אשר ישב בדיון מקדמי. חשש הנובע מאופיו המיוחד של דיון זה שנועד לעודד הידברות פתוחה בין הצדדים (ראו: דברי הסבר להצעת חוק סדר הדין הפלילי (תיקון מס' 41) (דיון מקדמי), התשס"ה, ה"ח 158; עניין עווידה, פס' 11-9 לפסק דינו של הנשיא א' גרוניס). חזקה זו מייתרת את הצורך להוכיח חשש ממשי למשוא פנים במקרה הקונקרטי, ומצדיקה במקרה דנן את העברת הדיון למותב אחר ודחיית הערעור.

6.       טרם סיום אתייחס בקצרה לטענתו של המערער כי בהחלטה מושא הערעור נכתב לכאורה כי בא כוחו נתן הסכמתו לבקשת המשיבה להעברת הדיון. כאמור המערער טען שהסכמה שכזו מעולם לא ניתנה והדבר מהווה טעם נוסף לקבלת הערעור. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט קמא מיום 6.7.2017, אין בידי לקבל טענה זו. בהחלטה נכתב מפורשות כי הסכמת בא כוח המערער ניתנה באופן מהותי, קרי לגבי עצם טענתה של המשיבה כי במקרים כגון אלה יש על פי רוב להעביר הדיון למותב אחר, אך שהוא התנגד לבקשה זו מטעמים פרוצדוראליים. זוהי גם עמדת המערער כפי שהיא הובאה לפניי בערעור דנן ומכאן שטענותיו של המערער הובנו במלואן על ידי בית המשפט קמא טרם מתן החלטתו. 

      סוף דבר, דין הערעור להידחות.

      ניתן היום, ‏כ"ט באב התשע"ז (‏21.8.2017).

ה נ ש י א ה

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 17057210_C03.doc  דז

מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט,

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    ע"פ 5721/17 – מוחמד בן עבד אלפתאח חאג' יחיא נגד מדינת ישראל


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      נדחתה בקשת אישה לבטל הסכם גירושין שנחתם ימים ספורים קודם: "לא הוכחה כפייה, מדובר בהסכם סביר בנסיבות"

      נדחתה בקשת אישה לבטל הסכם גירושין שנחתם ימים ספורים קודם: "לא הוכחה כפייה, מדובר בהסכם סביר בנסיבות"

      בית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז דחה לאחרונה תביעה של אישה שביקשה לבטל הסכם גירושין ימים ספורים לאחר שאושר. האישה טענה כי חתמה מתוך לחץ...

      למרות שהיא פתחה את תיק הגירושין: בית הדין הרבני הגדול חייב כתובה של 600 אלף שקל בשל קביעת אלימות קשה

      למרות שהיא פתחה את תיק הגירושין: בית הדין הרבני הגדול חייב כתובה של 600 אלף שקל בשל קביעת אלימות קשה

      בית הדין הרבני הגדול קיבל לאחרונה ערעור של אישה והורה לחייב את בעלה לשעבר בתשלום כתובה על סך 600 אלף שקל. בכך ביטל ההרכב את...

      טען לאיומים וחשיפת קשר מחוץ לנישואין – אך הסכם הגירושין נשאר בתוקף

      טען לאיומים וחשיפת קשר מחוץ לנישואין – אך הסכם הגירושין נשאר בתוקף

      בית משפט למשפחה במרכז הארץ דחה לאחרונה תביעה של בעל לביטול הסכם "שלום בית ולחילופין גירושין" שאושר כשנה קודם לכן. הבעל טען כי חתם על...

      בית המשפט: רשות מקומית לא הוכיחה המצאה כדין – דרישת תשלום בת שני עשורים בוטלה

      בית המשפט: רשות מקומית לא הוכיחה המצאה כדין – דרישת תשלום בת שני עשורים בוטלה

      פסק דין שניתן לאחרונה מאיר באור חדש את האיזון בין סמכויות הגבייה של רשויות מקומיות לבין זכויות התושבים להליך הוגן. בית משפט אזורי קיבל תביעה...

      הגוף בעיר האירוח, הכתובת בעיר הגבול: בני זוג אילצו את המדינה להכיר במעמד פינוי

      הגוף בעיר האירוח, הכתובת בעיר הגבול: בני זוג אילצו את המדינה להכיר במעמד פינוי

      בני זוג, הורים לשלושה, הצליחו לחייב את המדינה להכיר בכתובת מגוריהם בעיר גבול בצפון לצורך קבלת מעמד של מפונים, אף שאינם מתגוררים שם בפועל בימי...

      זמני שהות חוצי גבולות: בית המשפט התיר לאם לצאת עם בתה לפוסט‑דוקטורט בחו"ל בכפוף להסדרי קשר הדוקים

      זמני שהות חוצי גבולות: בית המשפט התיר לאם לצאת עם בתה לפוסט‑דוקטורט בחו"ל בכפוף להסדרי קשר הדוקים

      היתר ליציאה זמנית מן הארץ עם קטינה: שיקולי טובת הילדה והסדרי קשר חוצי גבולותבית המשפט לענייני משפחה במחוז המרכז קיבל לאחרונה תביעה של אם גרושה...