1

השופט נ' סולברג:

המערער הורשע על-פי הודאתו בעבירת אינוס, ונדון ל-8 וחצי שנות מאסר, ומאסר על-תנאי, והוא חוייב בתשלום פיצויים לקרבן העבירה בסך של 125,000 ₪.

בערעורו טען כי בגזר הדין חרג בית המשפט המחוזי מן המסגרת העובדתית שהותוותה בכתב האישום המתוקן, בכך שנוסף אלמנט של תכנון, שצוינה העובדה שהמתלוננת חשה סכנה ממשית לחייה ממעשיו של המערער, וכפועל יוצא מכך נקבע מתחם ענישה חמור יותר מן המתחם ההולם. עוד כהנה וכהנה טען ב"כ המערער, עד אשר המלצנו לו לחזור בו מערעורו, מפני שלא נמצאה טעות בגזר הדין שמצדיקה התערבות.

2

לאחר שב"כ המערער נועץ בשולחו, הודיענו על חזרתו מן הערעור.

הערנו למערער על כך שלפי מה שנמסר בתסקיר מאת שירות המבחן הוצע לו לקחת חלק בקבוצות טיפוליות בתחום העבירה שהורשע בביצועה, ובקבוצות אחרות כגון שליטה בכעסים, אך עד כה סרב המערער לכך.

הבהרנו למערער שהטיפול שהוצע לו נועד לטובתו, למען עתידו, וכי הוא זקוק לכך. בא-כוחו הודיענו שהמערער קיבל את הערתנו. שב"ס מתבקש אפוא לעשות לשילוב המערער בקבוצות טיפוליות כאמור.

בהסכמה, כאמור, נמחק הערעור בזאת.

ניתן היום, ח' בתמוז התשע"ח (‏21.6.2018).

_________________________

17035790_O03.doc שצ