1

השופט י' דנציגר:

1. בהחלטתנו מיום 21.12.2016 הורינו לבא כוח המערער להגיש בתוך 30 ימים תמליל של הודעה שהגיעה למכשירו הסלולרי ביום 30.3.2016 ממקור בלתי ידוע – שהינה, לפי הנטען, "הקלטה המתעדת שיחה בין המתלוננת לבין הגרוש שלה" – ותרגום מאושר כדין שלה על ידי נוטריון מהשפה הערבית לשפה העברית. עוד הורינו לבא כוח המערער להגיש תצהיר של הגרוש של המתלוננת (שנטען, כאמור, שהוא צד לשיחה דנן) המאשר כי הוא אכן היה צד לשיחה זו (להלן – "הראיה החדשה").

עוד החלטנו כי עם קבלת כל אלה נכריע בבקשה לצירוף הראיה החדשה, כשהבהרנו כי המשיבה תהא רשאית להגיב למסמכים שאותם יגיש המערער בתוך 15 ימים מיום שיתקבלו אצלה.

2

2. עוד יצויין כי בהחלטתנו דנן הבהרנו כי "נשקול את האפשרות להשיב את העניין לערכאה הדיונית לשם מתן פסק דין משלים, לאחר שיבחן את הראיה החדשה, והחלטתנו בנדון יכול שתיתנן מבלי שיתקיים דיון המשך לפנינו".

3. ביום 19.1.2017 הגיש המערער, באמצעות בא כוחו, את שנדרש להגיש כמפורט בסעיף 1 לעיל.

4. ביום 2.2.2017 הגישה המשיבה את תגובתה להודעת המערער ולמסמכים שצורפו לה, בה אישרה כי "תמליל הקלטת השיחה ... נמצא תואם, באופן כללי, את האמור בה".

5. ביום 7.2.2017 החלטנו כי "טרם שתינתן החלטה בבקשה להגשת הראיה החדשה ... מתבקש המערער להודיע ... מה הרלבנטיות של שיחה שהתנהלה, לדברי בעלה לשעבר של המתלוננת, בתחילת שנת 2014, לגבי עבירות שהתבצעו, לפי הטענה, בחודש מרץ 2015".

6. ביום 5.3.2017 הגיש המערער הודעה המפרטת את הרלבנטיות של הראיה החדשה, ובקשה להגיש ארבע ראיות חדשות "שזה עתה התקבלו" כדלקמן:

א. עדות המתלוננת בבית משפט מיום 28.02.2017 בת"פ 13481-12-15;

ב. כתב תביעה שהגישה המתלוננת לבית משפט לענייני משפחה בירושלים נגד בעלה הראשון (תלה"מ 38958-01-17);

ג. תעודה מחדר מיון פסיכיאטרי מיום 17.01.2013, שהוגשה במסגרת כתב הגנה לתביעת המתלוננת מחודש ינואר 2017;

ד. תעודה רפואית מיום 04.03.2015 שנתקבלה לפני ימים ספורים משירות בתי הסוהר.

3

לטענת המערער, מהראיות החדשות שצירופן נתבקש, ביחד עם השיחה שהתקיימה בין המתלוננת לבין הגרוש שלה, עולה כי המתלוננת שיקרה בעדותה לפני בית המשפט קמא וכי "חלק נכבד מהשקרים נועדו כדי להסוות את הנסיבות האמיתיות שבעטיין נשברו רגלי התינוק שלה".

7. ביום 6.3.2017 הורה בית המשפט למשיבה להגיב על בקשת המערער להגשת ראיות חדשות.

8. בתגובת המשיבה מיום 20.3.2017 נטען, בין היתר, כי יש לדחות את הבקשה הבלתי מנומקת, שכן "עסקינן בבקשה שנייה של המערער להגשת ראיות חדשות בערעור, הכוללת גם טיעונים של המערער ביחס לבקשתו הקודמת להגשת ראיה חדשה", בקשה המטילה רפש במתלוננת והמעלה "שורת תיאוריות חלופיות בדבר הגורם לפגיעה בתינוק אשר בה הורשע המערער בבית המשפט המחוזי".

9. לא בלי התלבטות ראינו לנכון לאשר הגשת הראיה החדשה כמפורט בסעיף 1 לעיל, ואנו מורים בזאת כדלקמן:

א. התיק יושב לבית המשפט המחוזי הנכבד, על מנת שזה יבחן את הראיה החדשה, לאחר שיאפשר לצדדים לטעון לעניינה של ראיה חדשה זו באופן שייראה לו לנכון.

ב. בית המשפט המחוזי יכריע אף אם יש לקבל את ארבע הראיות החדשות אותן ביקש המערער להגיש במסגרת הודעתו מיום 5.3.2017.

ג. לאחר כל אלה יתן בית המשפט המחוזי פסק דין משלים, כשלמותר לציין שלכל אחד מן הצדדים תעמוד הזכות לערער עליו לבית משפט זה.

ד. נכיר תודה לבית המשפט המחוזי אם יביא בחשבון את משך תקופת המאסר שהושתה על המערער בגזר דינו מיום 16.2.2016 (ארבע שנות מאסר החל מיום מעצרו של המערער [3.3.2015]).

10. מזכירות בית משפט זה תעביר לבית המשפט המחוזי את כל הבקשות שהוגשו לתיק בית משפט זה, וכן את ההודעות והתגובות להן.

4

ניתן היום, ‏כ"ד באדר התשע"ז (‏22.3.2017).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 16018500_W10.doc חכ