1

בשם המערער:                     עו"ד אורי קינן

בשם המשיבה:                    עו"ד מריה ציבלין

1. המערער מבקש לעכב את רכיב המאסר בפועל בן 27 חודשים שהושת עליו במסגרת גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז לוד (כב' השופטים מ' פינקלשטיין, סג"נ, ל' ברודי ו-ר' אמיר) מיום 7.1.2019 בתפ"ח 42881-07-17.

2. המערער הודה במסגרת הסדר טיעון בשורה של ביצוע מעשים מגונים ב-5 מתלוננות אשר טופלו אצלו בהיותו מעסה. לטענתו החל בתהליך שיקומי חריג בעוצמתו והסתמך בעניין זה על תסקיר שירות המבחן אשר המליץ על תכנית שיקומית במסגרת צו מבחן לצד ענישה מוחשית. המערער הוסיף כי הוא נעדר עבר פלילי ולאחר תיקון כתב האישום הודה לאלתר בעבירות המיוחסות לו. היה ומאסרו לא יעוכב תישמט הקרקע מתחת לרגלי הערעור.

2

3. המשיבה מנגד מתנגדת לעיכוב ביצוע גזר הדין בהצביעהּ על כך שסיכויי הערעור אינם גבוהים. היא הדגישה את חומרת המעשים שביצע המערער. אכן נכון, המערער משתף פעולה בתכנית הטיפולית. ואולם עדיין קיימים גורמי סיכון המחייבים את מאסרו המיידי.

4. מקרה זה הוא "מקרה גבולי". חרף העובדה שסיכויי הערעור, במסגרתו מבקש המערער כי יומר עונש המאסר בפועל לריצוי בדרך של עבודות שירות, לא גבוהים במיוחד, הרי שאי מתן צו עיכוב ביצוע רכיב המאסר, אכן יהפוך את הערעור לדיון תיאורטי במובן שתיפגע הירתמותו המוחלטת של המערער לתכנית שיקום העומדת בפתח בימים אלו ממש.

5. בשים לב לאמור אני נעתר לבקשה ומעכב את ריצוי המאסר בפועל שהושת על המערער עד למתן פסק דין בערעור.

           ניתנההיום, ‏ט"ובאדראהתשע"ט (‏20.2.2019).

_________________________

19012290_N01.docx  רח