1

השופט ס' ג'ובראן:

2

1. המערערים הורשעו, על פי הודאתם, בשתי עבירות שוד בנסיבות מחמירות, עבירת ניסיון לשוד בנסיבות מחמירות ועבירת גניבה. בגזר דין מיום 2.2.2012 הושתו על המערער בע"פ 2116/12, 13 שנות מאסר בפועל, שנתיים מאסר על תנאי, קנס בסך 20,000 ש"ח ופיצויים בסך 5,000 ש"ח לכל אחד מהמתלוננים. בגזר דין מיום 27.5.2013 הושתו על המערער בע"פ 4747/13, ארבע שנות מאסר בפועל ושנת מאסר על תנאי.

2. במהלך הדיון לפנינו הסכימה באת כוחה של המשיבה, ברוב הגינותה, כי העונש שהושת על המערער בע"פ 2116/12, חורג מרף הענישה הנוהג בפסיקה בעבירות שהורשע בהן. כן הסכימה היא, כי הפער בין העונשים שהושתו על המערערים (תשע שנות מאסר בפועל), שהיו שותפים לעבירות, אף כי בדרגות שונות, חריג אף הוא.

3. מובן כי אין בהסכמה זאת כדי למזער את חומרת מעשיהם של המערערים. כפי שעמד על הדברים בית המשפט המחוזי בשני גזרי הדין, מדובר במעשים שכללו תכנון מוקדם וקפדני. מעשי שוד, כמו אלו שביצעו המערערים, זורעים בהלה ופחד בציבור רחב, ופוגעים בביטחונם האישי של רבים. אין להקל ראש בעבירות מסוג זה, ודאי כשמדובר במקרים חוזרים ונשנים, בפרק זמן קצר.

4. אף על פי כן, נוכח הסכמתה של המשיבה, כי רף הענישה בעבירות אותן עבר המערער בע"פ 2116/12 נע בין תשע לעשר שנות מאסר בפועל, מצאנו כי יש להפחית את עונש המאסר שהוטל עליו, ולהעמידו על תשע שנות מאסר בפועל.

5. בעניינו של המערער בע"פ 4747/13, שהיה קטין בעת ביצוע המעשים, הותירה המשיבה לשיקול דעתנו את האפשרות לשֹלחו לתסקיר מבחן נוסף, כדי לעמוד על התקדמותו בתהליך השיקום. לפיכך, אנו מורים על עריכת תסקיר שירות מבחן בעניינו, אשר יוגש תוך שישה חודשים מהיום. לאחר קבלת התסקיר המעודכן, נחליט בדבר אופן המשך הטיפול בערעור.

ניתן היום, י"א באדר א' התשע"ד (11.2.2014).

_________________________

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12021160_H04.doc שצ