פסק דין

1. בפניי ערעור על פסק דינו של בימ"ש קמא (בימ"ש השלום לתעבורה בפתח-תקווה) מיום 16.9.16 (כב' השו' שלזינגר שמאי) בהעדר המערער, ועל החלטתה של כב' השו' רות רז שלא לבטל את פסק הדין (מיום 19.12.16) - כאשר בגדרו של פסק הדין נדון המערער לקנס בסך 1,500 ₪, חודשיים פסילה בפועל, הפעלה של 4 חודשי פסילה בפועל במצטבר, פסילה על תנאי בת 4 חודשים למשך 3 שנים וכל זאת בגין עבירה של שימוש במכשיר טלפון נייד שלא באמצעות דיבורית, מיום 10.6.15.

2. בהודעת הערעור ציין ב"כ המערער כי למרות שמרשו ביקש להישפט - לא קיבל את הזימון לדיון ביום 19.9.16.

בנוסף ייגרם עיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין בהעדר, וזאת מחמת העובדה כי מרשו כופר בעבירה שיוחסה לו.

3. אין מחלוקת כי קיים אישור מסירה בתיק על כי הזימון ליום 19.9.16 לא נדרש, צוין שם המוסר (דרור) ביום 3.4.16 לכתובת מגוריו של המערער.

4. ב"כ המשיבה עותרת לדחיית הערעור על כי לא נפל פגם בפסק דינו של בית משפט קמא כמו גם בהחלטתו שלא להורות על ביטול פסק הדין על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ, וזאת מחמת העובדה כי לא הייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות הנאשם לדיון ולא נמצא חשש לעיוות דין אם לא יבוטל פסק הדין.

בטיעוניה הצביעה על גליון הרשעותיו הקודמות של המערער הכולל עבירות רבות, לרבות בגין שימוש בטלפון בעת שהרכב נע ולא באמצעות מיקרופון - כעבירה בה הורשע, והיא נשואת הערעור.