עוד נטען כי המערער שרוי בטראומה קשה מאז האירוע, כאשר סבלו הוא, ארוך ומתמשך מיום התאונה עד ימים אלה.

לטענת בא כוח המערער יש ליתן דגש על שיקום המערער ולתת משקל משמעותי לחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו, המדברת בעד עצמה.

מכל אלה מבקש בא כוח המערער מבית המשפט להפחית את עונש הפסילה שנגזר על המערער ולבטל את רכיב המאסר כליל.

טיעוני המשיבה בערעור:

ב"כ המשיבה מבקש שלא להתערב בעונש שגזר בית משפט קמא ומפנה להתנהגות המערער בעת התאונה , כאשר ביצע פניית פרסה תוך חציית קו הפרדה רצוף בדרך בינעירונית.

ביצוע עבירות אלה, לשיטת המשיבה, מלמד על רשלנות מהרף הגבוה ביותר ומעיד כי לא מדובר במי שאיבד שליטה רגעית או תשומת לב לחלקיק שניה, אלא במי שכיוון לנהיגה עבריינית.

המשיבה טוענת כי אל מול המערער העבריין ישנו קורבן העבירה, נער בן 16 וחצי, שנסע ברכב במסלול מול המערער. כתוצאה מהתאונה נפצע הקורבן פציעה קשה, נזקק להחייאה ושכב מחוסר הכרה במשך חודשים רבים. כיום נושא הקורבן בנכות גבוהה וקשה, הוא עיוור בעין ימין, סובל ממגבלות פיזיות ומנטאליות קשות, חייב בליווי צמוד של מבוגר לאורך כל שעות היום, מגבלות אשר שיבשו חייה של משפחה שלמה.

דיון והכרעה:

לגופו של עניין דין הערעור להידחות.

שמעתי בקשב רב את טיעוני בא כוח המערער, טיעוני באת-כוח המשיבה ואת הוריו של הקורבן.

עיינתי בכל חומר שעמד בפני בית משפט קמא טרם גזירת העונש.

ביקשתי טרם מתן פסק הדין לבחון אפשרות עבודות שירות על פי החלטתי מיום 16.10.13.

בסופו של יום נמצא כי המערער אינו כשיר לביצוע עבודות שירות.

עיינתי עיין היטב בגזר הדין הארוך והמנומק הנתמך בפסיקה נושא הערעור. אכן נסיבות חייו של המערער ומצבו היום קשים וזאת נכתב על דרך ההמעטה לאור האמור בחוות הדעת. על כך אין חולק.

אל מול זאת אין חולק גם כי מצבו של הקורבן קשה ביותר. לעולם לא ישוב להיות מי שהיה, לעולם לא יגשים הישגים לימודיים, חברתיים, כלכליים אליהם יכול היה להגיע על פי נתוניו האישיים ערב התאונה.

החיים של הקורבן היום הינם בצל החיים או ליד החיים וזו על דרך ההמעטה.

כשם שמצבו של המערער משליך על מצב משפחתו כך מצבו של הקורבן משליך על מצב משפחתו. שתי המשפחות כואבות מאוד מאוד וחשות מידי יום ביומו תוצאות התאונה מאז שארעה.

יחד עם כל זאת, אין לראות את המערער כקורבן, גם לא לאור כל האמור בחוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו.

לאור הפסיקה שצוטטה בבית משפט קמא, השיקולים לקולא ולחומרה ולאחר ששקלתי את עניינו של המערער פעם אחר פעם, הגעתי לכלל דעה, כי אין מקום להתערב בעונש.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בבית סוהר הדרים, ביום 2.3.2014 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות ופסק דין זה.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: **-*******, **-*******.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע גזר הדין יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן היום, ב' אדר תשע"ד, 02 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.