הבאת ראייה חדשה בערעור אפשרית רק כאשר מתקיימים התנאים לפיהם לא יכול היה המבקש להביא את הראייה בשל אי יכולת פיזית או בשל אי ידיעה על קיומה של הראיה וכן כאשר לראייה כוח ראייתי מהותי, דהיינו יש בה כדי לגרום לשינוי של ממש בהחלטה נושא הערעור.

המערער טוען כי מצבו הנפשי לא איפשר לו הגשת הראייה קודם לכן.

גם אם ניתן לקבל אך בדוחק הסבר זה, אני סבור כי מדובר בענייננו בדיני נפשות, ולכן ניתן לקבל הסבר זה כמצדיק הגשת הראייה, ואני סבור גם שבפני בית המשפט אמור להימצא המכלול כולו דהיינו גם חוות דעת מקצועית שלאור צנעת הפרט לא אפרט אמנם את המפורט בה אבל אפנה בעיקר לפרק הסיכום והדיון ולרבות להשלכות הצפויות לשליחתו של המבקש למאסר בפועל.

אני סבור גם שיש לאותה ראייה כוח ראייתי מהותי ולכן מתקיימים בענייננו התנאים להגשתה ואני מאשר הגשת ראייה זו.

פסק דין

בית המשפט סבור, כפי שנקבע בהחלטה הקודמת, כי בתיק זה מדובר בדיני נפשות ולכן על בית משפט קמא להחליט בסוגיית שליחתו של המערער למאסר בפועל, לאחר שיימצא בפניו כל המכלול הדרוש לעניין זה, ובכלל זה גם חוות הדעת שאושרה הגשתה כראייה נוספת בערעור וגם התייחסות של הפסיכיאטר המחוזי באמצעות חוות דעת נוספת מטעמו להשלכות האפשריות של הטלת עונש של מאסר על המערער.

לצורך זה, מוחזר הדיון לבית משפט קמא כאשר בשלב זה עיכוב הביצוע שניתן בתיק זה יישאר בעינו לעניין רכיב המאסר בפועל בלבד.

לאחר שתינתן החלטה נוספת של בית משפט קמא, יוכל כל אחד מהצדדים להשיג עליה, המערער במסגרת הודעת ערעור מתוקנת שתוגש ולחלופין המשיבה בערעור עצמאי.

בשלב זה תיק הערעור ייסגר, ואם יהיה צורך בערעור נוסף על ידי המערער, ייפתח התיק מחדש.

ניתן והודע היום כ"ג שבט תשע"ג, 03/02/2013 במעמד הנוכחים.