ב"כ המערער העלה טענות קשות כלפי אמינותו של השוטר הייתם ובין היתר, טען, כי השוטר לא ערך רישומים בדבר "המפגשים" שהיו לו עם המערער וזאת גם בשים לב לאפשרות "שהמערער כמעט דרס את השוטר".

בית המשפט קמא היה ער לכל טענותיו של הסנגור וקבע, כי הוא מאמין לשוטר הייתם וכן למתנדב שהיה במקום ואשר רשמו את מספר הרכב של המערער.

כידוע, בית המשפט שלערעור אינו מתערב בשיקולי מהימנות וגם במקרה דנן לא מצאתי, כי יש לסטות מכלל זה.

בית המשפט קמא התייחס גם לאפשרות התאורטית שמישהו אחר נהג ברכב (ולא המערער) ולמרות זאת מצא לנכון (ובצדק) להרשיע את המערער בהתאם להוראות סעיף 27(ב) לפקודת התעבורה לפיו חזקה היא שהמחזיק ברכב נהג בו.

אשר לעניין העונש - המשיבה הסכימה, כי יש מקום להפחתת הקנס בצורה משמעותית, אך, מנגד, התנגדה להקלה בעונש הפסילה.

נראה לי, כי ניתן להקל במידה מסוימת גם בעונש הפסילה שהוטל על המערער וזאת לנוכח השתלשלות העניינים בתיק זה והתארכות הדיונים (שלא באשמת המערער). כמו כן, מדובר במערער הנוהג כ-25 שנה ללא עבר מכביד ובעיקר אני מתקשה להסכים לעובדה, שעונש הפסילה שנגזר בגלגול הקודם יהיה זהה לעונש הפסילה הנוכחי, למרות שכאמור, המערער זוכה מעבירה חמורה של נהיגה בפזיזות.

סיכומו של דבר, אני דוחה את הערעור על הכרעת הדין.

מאידך, כאמור, מצאתי לנכון להקל בעונשו של המערער במובן זה שעונש הפסילה יעמוד על 60 יום והקנס יעמוד על סך של 5,000 ₪ (כהסכמת התביעה).

המערער יפקיד את רישיונו וישלם את הקנס עד ולא יאוחר מיום 13.5.13.

העתק פסק הדין יישלח לצדדים בפקס ובדואר.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ג, 10 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.