עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא מתייחס למתחם ענישה שקבע, אך מאחר ומדובר בהכרעת דין שניתנה לפני תחילת תוקפו של תיקון 113 לתיקון חוק העונשין, איננו רואים צורך להתייחס למתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט קמא, אלא לנימוקים לקולא ולחומרא שניתנו על ידו בגזר הדין המפורט והמלומד נושא ה ערעור.

בית המשפט קמא הביא בפתח גזר הדין את תיאור מעשיו של המערער, והמשיך בהתייחסות לתסקירי שירות המבחן שהיו בפניו, שבהם התרשם שירות המבחן שהמערער נוטה לצמצם ולטשטש את מידת הבעייתיות והאחריות שלו על הדפוסים האלימים בקשר לבני משפחתו, ומשכך נמנע מהמלצה טיפולית בעניינו של המערער וסבר כי יש להטיל עליו ענישה שתשקף את חומרת התנהגותו ואת הסיכון למתלוננת כפי שעלה מדבריה ומדברי העו"ס המטפלת בה בבית המשפט קמא ותסקיר נפגע שהוגש לגביה.

בית המשפט קמא התייחס בחומרא, ובצדק, להתנהגותו האלימה של המערער כלפי אשתו וילדיו, שנמשכה לאורך שנים, החל משנת 2004 ועד שנת 2006, כאשר הוא פגע באינטרס הציבורי, המחייב הגנה על בני המשפחה, במיוחד על קטינים, מפני התנהגות אלימה, פיזית ומילולית, כפי שהתנהג כלפיהם המערער.

בית המשפט קמא לא מצא כל נימוק לחרוג ממתחם ענישה שקבע, ודחה את עמדת המערער בכל הקשור להתנהלות המתלוננת כלפיו וכלפי בתו ז'.

בית המשפט לא התעלם מעברו הנקי של המערער ומנסיבות חייו הקשות כמתואר בתסקירי שירות המבחן, ולא יכול היה לזקוף לקולת העונש את נטילת האחריות על ידי המערער, שכן הוא לא נטל ואינו נוטל עד היום אחריות למעשיו.

מכל האמור לעיל עולה כי אין נימוק משמעותי להפחית מתקופת המאסר שהוטל על המערער על ידי בית המשפט קמא, אך מתסקיר שירות המבחן שהוצג בפנינו, כאשר לא היה מטבע הדברים בפני בית המשפט קמא, עולה כי חלה התדרדרות במצב ראייתו של המערער, ובכל הקשור להשתתפותו בתהליך טיפולי אמנם נכתב בתסקיר, כפי שהובא לעיל, שלא חל שינוי בעמדותיו של המערער וקיים ספק ביכולתו להפיק תועלת מהתוכנית בה הוא משולב, אך בסיפת התסקיר יש נימוקים שמצדיקים הקלה מסוימת במשך תקופת המאסר נושא הערעור, גם אם לא עד כדי מתן אפשרות לבצע אותו בעבודות שירות.

בסיפת תסקיר המבחן המליץ שירות המבחן על הטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות בשל חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות, שבמהלכו לא עבר המערער עבירות נוספות, בשל ההתדרדרות במצבו הגופני ובשל שיתוף פעולה שלו במסגרת תוכנית קהילתית, הגם שהחל ליטול בה חלק עוד לפני האירועים נושא האישום השני.

יש בכל הגורמים הנ"ל כדי לגרום לנו להתערב בצורה מסוימת בעונש המאסר שהוטל על ידי בית המשפט קמא.

אנו מקבלים את הערעור ומחליטים כי חלף עונש המאסר לתקופה של 15 חודש, ירצה המערער מאסר לתקופה של 12 חודש.

עונש המאסר על תנאי שהוטל על המערער על ידי בית המשפט קמא יעמוד בתוקפו.

המערער יתייצב לריצוי מאסרו בבית סוהר הדרים, ביום 2.9.13 עד השעה 10:00, או על פי החלטת שב"ס, כשברשותו תעודת זהות וגזר דין זה.

על ב"כ המערער לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שב"ס, טלפונים: **-*******, **-*******.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עונש המאסר יעמדו בתוקפם עד להתייצבות המערער לריצוי עונשו.

ניתן והודע היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.