פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו, שבאה לאחר שמיעת חלק מראיות המאשימה, בעבירה של הסעת שב"ח ונידון ל- 4 חודשי מאסר בפועל, כולל הפעלה בחופף ובמצטבר של 3 חודשי מאסר על תנאי, ל- 4 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין, לתשלום קנס בסך 5,000 ₪, להפעלת התחייבות בסך 10,000 ₪, ול- 5 חודשי פסילה מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה החל משחרורו ממאסר, ול- 6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל, אותו יצטרך המערער לרצות מאחורי סורג ובריח, שכן הוא לא נמצא מתאים לביצוע עבודות שירות.

נאמר מיד כי גזר-הדין של ביהמ"ש קמא הוא גזר דין נכון ורק בשל גילו של המערער והצורך שלו לרצות עונש מאסר ראשון מאחורי סורג ובריח, אנו מקבלים את הערעור במובן זה שאנו נוהגים כפי שהסכימה המאשימה לנהוג בהצעה שהציע למערער בתחילת ההליך המשפטי, באמצעות עורך דין אחר, ואותה לא קיבל.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור, מבטלים את עונש המאסר בפועל ואת עונש המאסר על תנאי שהוטל על ידי בימ"ש קמא.

אנו מאריכים את המאסר על תנאי לתקופה של 3 חודשים שהוטל על המערער בת"פ 2846-12-08 (בימ"ש שלום פתח תקווה) למשך שנתיים מהיום.

המערער יפקיד את רישיון הנהיגה עד יום 3.11.13 והפסילה תחל ביום הפקדת רישיון הנהיגה.

אנו מטילים על המערער לבצע 400 שעות של"צ על פי תוכנית שיכין שירות המבחן ואשר תועבר לאישור ביהמ"ש תוך 30 יום מהיום.

המזכירות תעביר את פסק הדין לשירות המבחן בפתח תקווה על מנת שיכין תוכנית של"צ לגבי המערער.

ניתן והודע היום ט"ז חשון תשע"ד, 20/10/2013 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.