החלטה

בקשה להמשך עיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש עד להחלטה בערעור על גזר דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופט נוריאלי) בת"פ 47022-05-14. גזר הדין ניתן ביום 01/11/15 והמבקש נדון, בין השאר, למאסר בפועל בן 4 שנים.

המבקש הורשע, לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירות החזקת נשק והחזקת סם מסוכן בכך שעובר ליום 12/05/14 החזיק מטען חבלה אלחוטי מאולתר שבכוחו להמית אדם, במחסן הסמוך למשרדו, הנמצא מתחת ליציע של אולם ספורט, אשר שימש בין היתר את ילדי שני בתי ספר הסמוכים לו וכן ילדים רבים המשתתפים בחוגי ספורט מטעם עיריית פתח תקווה. המטען כלל מערכת הפעלה מרחוק על ידי מקלט ומשדר אלחוטי. בד בבד ובסמוך למטען החזיק המבקש סם מסוכן קנאבוס.

הוגש כאמור ערעור על גזר הדין בלבד, כאשר לטענת ההגנה הענישה שהוטלה חורגת באופן ממשי מן הענישה הנוהגת ובערעור יתבקש ההרכב הנכבד להקל בעונשו של המבקש ולהטיל עליו עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות. זאת על רקע התנהלות המבקש באירוע וכן נסיבותיו האישיות והמשפחתיות.

עיינתי בהכרעת הדין, בגזר הדין ושמעתי את טיעוני הצדדים. עוד לא נעלמה מעיני העובדה כי נקבע מועד קרוב יחסית לשמיעת הערעור - ליום 22/12/15. למרות זאת, מקבלת אני את עמדת המדינה שאין מקום לעכב את ביצוע עונש המאסר בפועל כמבוקש על ידי ההגנה. גם אם ההרכב הנכבד יקל בעונשו של המבקש (וכמובן שאיני קובעת בכך מסמרות), הרי שמכלול הנסיבות מעלה כי הסיכוי כי לא יוטל על המבקש עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח הוא נמוך ביותר. זאת לאור מדיניות הענישה הנוהגת וקביעות בית משפט קמא באשר לרמת המסוכנות של המבקש אותה למד מהראיות שהובאו לפניו (כאשר כאמור ההגנה אינה מערערת על הכ"ד).