ערעורה של המערערת נותר איפוא כלפי המשיב 4.

ב"כ המשיב 4, טען למרשו את כל שרק ניתן לטעון, הוא והמשיב 4 שנתנו לו את הזכות להשמיע דבריו אף בפניננו, הסבירו את הקושי שיש בהרשעת המשיב 4, שניהם אף פירטו את הזכויות הרבות שיש למשיב 4 בפעילותו למען החברה במשך שנים.

כפי שעלה מהטיעונים, הרקע לביצוע העבירות היה כישלון כלכלי של אחד מלקוחות המשיבות 1 ו- 2, שכתוצאה מכך נבצר מהם להגיש את דוחות המע"מ. החברות בעקבות כך ואף המשיבים 3 ו- 4, נכנסו למערבולת כלכלית. המשיבים 3 ו- 4 שבמסגרת עסקיהם פרנסו 200 משפחות, נטלו חובות פרטיים ובמקום להכריז על עצמם כפושטי רגל או לפרק את החברות, בעור שיניהם המשיכו את ניהול החברות, שלמו משכורת לעובדים ולאט לאט, בטרם ניתן גזר דין בבית משפט השלום, הסירו את כל המחדלים, כאשר החובות למע"מ עמדו על כמיליון ₪.

למשיב 4, עסקים נרחבים בארץ ואף במדינות הים ולטענת בא כוחו, ואף הוצגו מסמכים לכך, הרשעה בפלילים עלולה להסב לאותם עסקים נזק רב ולטענת הסניגור המלומד, אף להביא לסגירתם. לזאת נוסיף כי המשיב 4, בוגר לימודי משפטים, אף החל בהתמחות ובשל ההליכים שבענייננו, נאלץ להפסיק את ההתמחות על כל המשתמע מכך באשר לעתידו המקצועי.

נתנו דעתנו למכלול נסיבותיו האישיות של המשיב 4 וערים אנו לזכויות הרבות שיש לו וכן לנסיבות שבהן נעברו העבירות ולעובדה שכל המחדלים הוסרו עוד בטרם ניתן גזר הדין בבית משפט השלום.

כידוע, בפלילים ההרשעה היא הכלל. הימנעות מהרשעה הוא היוצא מן הכלל, ובענייננו משמדברים אנו בעבירות מס ובמספר עבירות כמפורט לעיל, הרי שלא מצאנו כי יש במכלול הנסיבות כדי להצדיק את הותרת אי ההרשעה על כנה.

לא פעם נתקלים אנו באזרחים נורמטיבים כדוגמת המשיבים 3 ו- 4 החוטאים באותן עבירות בהן חטאו המשיבים, וגם בעניינם של הללו, עבירות המס נעברו בשל קשיים כלכליים אשר באו לאותם אנשים שלא באשמתם אלא בשל מפולת כלכלית של צד ג'. ואולם, לא נוכל להימנע מהרשעתם של אותם אנשים משמדובר בפגיעה חמורה באוצר המדינה, פגיעה שגם לאחר שהמחדלים הוסרו, קיימת, למשל בענייננו הגשת דוחות למס הכנסה באיחור, מקשה אם לא מאיינת את האפשרות לבדיקתם.

אשר על כן אנו מקבלים את הערעור ומרשיעים את המשיבים כולם בעבירות שיוחסו להם בכתבי אישום מושא ערעור זה.

כמפורט לעיל, צוין בגזר הדין כי המשיבים 3 ו- 4, כל אחד מהם, הרים תרומה בסך 50,000 ₪. נטען כי הרמת התרומה היתה ביוזמת בית המשפט. מוצאים אנו לנכון להעיר כי ראוי היה שבית המשפט ימנע מכך, עצם פניית בית המשפט לנאשמים בהצעה להרים תרומה, ראוי לה שלא תעשה. מיותר לציין כי הצעה להרים תרומה כאשר היא באה מבית המשפט, עלולה לטעת תקוות בליבו של הנאשם. אלמלא העובדה שערכאת הערעור אינה ממצה את הדין, העובדה שהורמה תרומה כאמור, ועמדת ב"כ המערערת, עונש הקנס שהיינו מטילים על המשיבים 3 ו- 4, היה חמור לעין ארוך מזה שיש בדעתנו להטיל.

לפיכך, לאחר שהרשענו את המשיבים 3 ו- 4, הננו גוזרים על כל אחד מהם, תשלום קנס בסך 10,000 ₪, או 30 ימי מאסר תמורתם. כמו כן בשל הנסיבות המפורטות לעיל הננו מטילים על המשיבים 3 ו- 4 מאסר על תנאי של 5 חודשים, והתנאי הוא שבמשך שנה מהיום לא יעברו עבירה מהעבירות בהן הורשעו.

השל"צ שהוטל על המשיבים 3 ו- 4 לבצע, מבוטל בזאת.

רכיב החתימה על ההתחייבות, יישאר בעינו.

המשיבים 3 ו- 4, ישלמו את הקנס ב- 4 תשלומים שווים ורצופים של 2,500 ₪ כל אחד, החל מיום 1.7.13 מדי חודש בחודשו. היה ותשלום אחד לא ישולם בזמן, יעמדו כל יתר התשלומים לפירעון מידי.

ניתן והודע היום י"א תמוז תשע"ג, 19/06/2013 במעמד הנוכחים.