עוד ציינה ב"כ המשיבה כי אין צורך לדרוש מהמהנדס ידיעה אישית והוא יכול להסתמך גם על מסמכים, תצלומי אוויר וכיוצ"ב.

לפי עדות המפקח, מר זיף (עמ' 19 לפרוטוקול) בניית המבנה נשוא הדיון טרם הסתיימה מדובר "בשלד בניה" ועל כן אין צורך להדרש למניין הימים הקבוע בחוק. וגם אם הסתיימה הבנייה במועד הביקורת עד הוצאת הצו חלפו פחות מ- 30 ימים.

דיון והכרעה:

שמעתי את טיעוני הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שמצוי בתיק בית משפט קמא וכבר עתה יאמר כי דין הערעור דנן להידחות.

מחומר הראיות אני למדה כפי שקבע בית משפט קמא (עמ' 3 להחלטה) כי מדובר בשלד בנין עמודים מבטון ומעליהם גג יצוק מבטון ותו לא. השלד דנן מצוי בתוך "מתחם אבו סייף". מעל הגג לא נמצא דבר ואין כל מעטפת למבנה, הוא פתוח כולו.

במצב זה מדובר במבנה שבנייתו טרם הסתיימה ועל כן אף אין הוא יכול להיות מאוכלס. זאת ועוד כאמור, המערער לא זיהה את המבנה בתמונות וטען כי למבנה שבו הוא מתגורר יש חלונות ודלתות, המערער אף הודה כי איננו מתגורר במקום ומתגוררים בו אנשים אחרים. בנסיבות דנן, לא ברור מדוע אותם אנשים לא פנו לבית המשפט ומי הסמיך את המערער לייצגם והאם הוסמך לייצגם. למרות טיעוני ב"כ המערער לפיהם התנאים המקדמיים למתן הצו לא התמלאו, סבורתני כי צדק בית משפט קמא במסקנתו לפיה התשתית העובדתית שהקימה המשיבה מספקת לצורך הוצאת צו הריסה מנהלי כדין ועומדת לצו חזקת התקינות המינהלית. עתה עובר נטל ההוכחה לכתפי המערער המבקש את ביטול הצו דנן.

המערער לא הביא תמונות או ראיות אחרות הסותרות ומפריכות את עדותו של מר זייף והתמונות לפיהן הבניה טרם הסתיימה ועל כן לא ניתן לאכלס המבנה דנן. בדין קבע בית משפט קמא כי המערער לא הוכיח כי מדובר במבנה שבנייתו הסתיימה או כי הוא מאוכלס. יתרה מכך, המערער כלל לא זיהה את המבנה נשוא הדיון בתמונות וטען כי למבנה שבו הוא מתגורר יש חלונות ודלתות כך שלכאורה לא הוכח כי הוא מתגורר במבנה לגביו ניתן צו ההריסה המינהלי נשוא הדיון.

זאת ועוד, בית משפט קמא נתן אמון בדבריו של מר זייף (עמ' 5 להחלטה) אך לא נתן אמון בדבריו של המערער וכידוע ערכאת הערעור איננה מתערבת אלא לעיתים חריגות ונדירות כממצאי מהימנות ולא זה המקרה לעשות זאת. אין ספק כי לאחר שהמשיבה הקימה את התשתית הראייתית הנאותה כמפורט לעיל למתן הצו, עובר נטל ההוכחה על המערער להוכיח כי חרף התשתית הראייתית דנן מדובר במבנה שבנייתו הסתיימה או כי הוא מאוכלס והמערער לא הצליח להרים נטל זה.

הלכה פסוקה היא כי המבחן אם מדובר בבניין שהקמתו הסתיימה אם לאו, הוא מבחן אובייקטיבי, מבחן האדם הסביר. ובהתאם למבחן זה הבניה טרם הסתיימה מאחר ומדובר בשלד של בניין ללא מעטפת חיצונית, פרוץ ופתוח לכל. על כן גם לא ניתן לאיכלוס.

למעלה מן הנדרש, יוער כי המערער אף לא הוכיח את זיקתו לנכס או כי הוא מייצג את המתגוררים בו.

לאור כל האמור לעיל, ומאחר ולא מצאתי כי שגה בית משפט קמא בהחלטתו המפורטת והמנומקת, אני דוחה את הערעור.

ביצועו של צו ההריסה המינהלי יעוכב ל-30 יום מהיום.

ניתן היום, י"ג חשוון תשע"ז, 14 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.