1

לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטת בית משפט, שניתנה ביום 23/2/17, במסגרתה קיבל בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט שלמה בנג'ו) (להלן: "בית משפט קמא"), את בקשת המשיבה (כאן) המבקשת (שם) לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית משפט וזאת עד הכרעה בערעור שהושג, בד בבד עם הבקשה.

בית משפט קמא נעתר חלקית לבקשת המבקש לעיכוב ביצוע ובהחלטתו מיום 28/2/17 הורה כדלקמן:

"לאחר העיון בבקשה, בתגובה ובתיק בית המשפט נמצא לנכון להיעתר לבקשה באופן חלקי ולעכב את ביצוע צו ההריסה באופן נקודתי ביחס למחסן בלבד כנגד הפקדה כספית בסך של 30,000 ₪ שתבוצע תוך 4 ימים. עם ביצוע ההפקדה בתוך המועד האמור ובשים לב למועד בו הומצאה החלטת בית המשפט למשיב, יעוכב צו ההריסה עד ליום 16/3/17 שעה 12:00. למען הסר ספק בהעדר הפקדה במועד לא חל עיכוב ביצוע על ההחלטה.

2

אשר לנימוקיי למתן עיכוב ביצוע חלקי, החלטת בית המשפט מדברת בעד עצמה ואף מקובלת עלי במלואה תגובת המשיבה. מדובר בגן אירועים המתנהל על אדמה חקלאית במשך שנים רבות ובביצוע בניה לא חוקית שנעשתה שלא כדין. דברים אלה, נחזור ונדגיש, הוכחו מעבר לכל ספק סביר במסגרת משפט ארוך שהתנהל בפני כב' השופט ע. קוטון אשר בסופו של דבר הרשיע את הנאשם והורה על הריסת הבניה הלא חוקית. הדברים יפים גם למחסן, אך משקיימת טענה כי הוא נבנה במסגרת היתר, נמצא לנכון לאפשר למצות את ההליכים בנוגע לכך.

ביחס ליתר המרכיבים נשוא החלטת בית המשפט, אין מקום לעיכוב ביצוע ובכך לאפשר למשיב להמשיך ולהפר את החוק. לא שוכנעתי שיגרם נזק בלתי הפיך מהטעמים דלעיל".

לאחר שקראתי הבקשה על נספחיה אני מוצאת, כי תנאי עיכוב הביצוע שקבע בית משפט קמא, הינם מאוזנים ותואמים הנסיבות הקונקרטיות של תיק זה ואין להתערב בהם, למעט הארכת המועד להריסת המחסן מהמועד שקבע בית משפט קמא - 16/3/17 - למועד נדחה אחר עליו אורה לאחר שאבחן תגובת המשיבה.

כבר עתה אתייחס לטענת המבקש, כי בית משפט קמא "בצעד חסר תקדים" החליט כי לא ישמע ראיות ודי בשמיעת טענות והגשת מסמכים כדי ליתן החלטה בבקשת הביזיון (סעיפים 14-23 להודעת הערעור). באשר לטענה זו אדגיש, כי לערכאה הדיונית שיקול דעת נרחב באשר לאופן ניהול ההליך ובכך לא חרג בית משפט קמא. אפנה לדברי כב' השופטת תמר שרון-נתנאל בעניינו של המבקש ובהתייחס לצווים נשוא הבקשה, בעפ"א 62630-06-16 מיום 9/10/16 (עמ' 6-7 להחלטה):

"בית משפט קמא יחליט, אם בכלל צריך לשמוע ראיות בעניין זה וככל שיחשוב שיש צורך בכך, יקבע מועד קרוב ככל האפשר, לשמיעת הראיות ושמיעת הטיעונים בעל פה, עוד באותו יום. ...

צווי הריסה צריכים להיות מבוצעים בסמוך להוצאתם. במקרה זה, צו ההריסה הוצא עוד בחודש ינואר 2013 מאז עברו מעל שלוש שנים וחצי, קרוב לארבע שנים, וצו ההריסה, לכאורה, טרם בוצע במלואו. אבהיר, כי אינני קובעת כל ממצא בשלב זה, אך זו טענת המדינה.

נמנעת אני מלהביע דעה לגופו של עניין ואף נמנעת אני מלהביע דעה לגופו של הדיון בבקשה ומותירה אני זאת לערכאה הדיונית, כי זו מלאכתה, אך אחזור ואדגיש את החשיבות של דיון מהיר ושל החלטה מהירה, בעניין, על מנת שככל שצו ההריסה לא בוצע במלואו, יש לבצעו באופן מיידי.

בשום פנים ואופן, אינני מקבלת את טענת ב"כ המשיב, לפיה יש צורך בשמיעת ראיות, על פני שש ישיבות, ואינני סבורה שיש להשוות זאת לשמיעת ראיות בהליך הביזיון ובוודאי לא בהליך הפלילי, הכולל שלושה אישומים, כאמור".

3

נקודה נוספת היא טענת המבקש כי העברת הזכויות דווחה לשלטונות המס וכן נרשמה הערת אזהרה בגין העסקה (סעיפים 24-34 להודעת הערעור). אכן, בעניין זה הציג המבקש אסמכתאות באשר לדיווח העסקה לשלטונות המס, תשלום מס ורישום הערת אזהרה. לא ברור מתוכן הבקשה, האם את אותן אסמכתאות צירף לבית משפט קמא. מכל מקום בצדק קבע בית משפט קמא, כי אין בהעברת הזכויות בין המבקש לבין בנו, כדי לאיין את אחריותו של המבקש למלא אחר הצווים וזאת בהתאם לסעיף 208(א) לחוק התכנון והבנייה.

באשר לשאר טענות המבקש, מתבקשת המשיבה להגיש תגובתה וזאת עד ליום 14/3/17.

לא יפקיד המבקש בקופת בית משפט את ההפקדה הכספית עליה הורה בית משפט קמא וזאת עד ליום 7/3/16, בטל עיכוב הביצוע.

על המבקש להמציא החלטתי זו בדחיפות, למשיבה וכן להמציא למשיבה עותק מאישור ההפקדה.

סוף דבר, החלטת בית משפט קמא מיום 28/2/17 לעיכוב ביצוע, נותרה בעינה עד להחלטה אחרת, למעט שני השינויים הבאים:

- הפקדה על סך 30,000 ₪ הינה עד ליום 7/3/17.

- הריסת המחסן מעוכבת עד החלטה אחרת.

המזכירות תמציא החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר תשע"ז, 03 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.