4. צדק בימ"ש קמא בשתי קביעותיו. המערער לא הראה סיבה מספקת לאי התייצבותו ובוודאי שלא הראה הגנה כלשהי מפני האישום.

5. בתיק בימ"ש קמא נמצא צילום, שצילם הפקח את הרכב, אותו החנה המערער במקום החנייה המיועד לנכים, בעת שנערך הדו"ח.

בניגוד לטענת המערער, בצילום לא נראה עץ כלשהו, המסתיר את שדה הראייה. בנוסף, ניתן לראות היטב ובבירור, שני שלטי חנייה לנכים, המוצבים על שני מקומות החנייה - זו שבה החנה המערער את הרכב וזו שלידה.

לא יכול להיות כל ספק, שגם במזג אוויר סגרירי ביותר, ניתן להבחין בבירור בשני השלטים, הבולטים היטב על רקע הים והשמים האפורים, כך שגם על פני הדברים וללא בירור משפטי, ניתן לומר שאין כל ממש בטענותיו של המערער בדבר סימון מקום החנייה והאפשרות להבחין בשלט.

6. אשר לטענה השנייה - המערער לא הוכיח כל זכות להחנות את הרכב במקום חנייה של נכים. גם האישור אשר הוגש על ידו לאחר הדיון, איננו מקנה רשות שכזו.

מדובר בתעודת נכה על שם טלי דמרי. התעודה הוצאה על ידי אגף גמלאות נכות של המוסד לביטוח לאומי והיא אינה מקנה, בוודאי לא למערער, זכות לחנות בחניית נכים. כפי שרשום על גב התעודה, היא איננה ניתנת להעברה וטענת המערער לפיה הוא זכאי לחנות "כמלווה", לאור טענה היא.

7. לאור כל האמור לעיל אני דוחה את הערעור.

מזכירות:

1. להמציא את פסק הדין לצדדים.

2. לשלוח את התעודה הנ"ל למערער, בדואר רשום עם אישור מסירה.

3. להחזיר את תיק קמא לביהמ"ש לעניינים מקומיים בחיפה.

ניתן היום, י"א תמוז תשע"ה, 28 יוני 2015, בהעדר הצדדים.