ה"ת (ירושלים) 23354-05-16 – מדינת ישראל נ' יניב עמר
ה"ת
23354-05-16
בית המשפט:
בית משפט השלום בירושלים
תאריך:
13-06-2016
מאת:
מערכת אתר Judgments.org.il
תוכן התיק
ה"ת (ירושלים) 23354-05-16 - מדינת ישראל נ' יניב עמרשלום ירושלים

ה"ת (ירושלים) 23354-05-16

מדינת ישראל

נ ג ד

יניב עמר

בית משפט השלום בירושלים

[14.06.2016]

כבוד השופטת קרן מילר

החלטה

1. בפניי בקשה להארכת תוקף החזקת תפוסים. הרקע לבקשה הוא חקירה המתנהלת במחלק סייבר ירושלים כנגד המשיב בגין קבלת דבר במרמה, העברת מידע כוזב במחשב, הטרדה באמצעות מתקן בזק, איומים ושיבוש מהלכי חקירה. במסגרת חקירה זו שוחרר המשיב בתנאים ביום 24.3.2016.

2. ביום 10.5.2016 דחה בית משפט זה (כב' השופטת מאק-קלמנוביץ, סגנית נשיא) את בקשותיו של המשיב לאפשר לו לצאת מישראל, וכן את בקשתו להחזרת מחשבים שנתפסו אצלו.

3. ערר שהוגש על ידי המשיב לבית המשפט המחוזי התקבל חלקית. בית המשפט (כב' השופט משה יועד הכהן) קבע כי המשיב יוכל לפנות לאחר 30 יום בבקשה להתיר לו לצאת מן הארץ. באשר להחזרת התפוסים קבע בית המשפט כי "ככל שלא יוצג לבית המשפט טעם משכנע שהמחשבים עצמם (כולל הסמארטפונים) דרושים להמשך החקירה, ניתן יהיה לטעמי לשחררם לידי העורר, ובמידת הצורך, ניתן יהיה לקבוע תנאים שיבטיחו את הצגתם כראיה ו/או את חילוטם בהמשך ההליך. לצורך זה אני קוצב למשיבה 7 ימים מיום מתן ההחלטה לצורך הגשת בקשה כאמור מטעמה לבית משפט השלום, וככל שלא תוגש, יוחזרו התפוסים לידי העורר ללא שיהוי נוסף".

4. בעקבות החלטה זו אכן הוגשה בקשה להארכת תוקף החזקת התפוסים. נציג המבקשת טען כי בתפוסים נמצאו ראיות רבות לביצוע העבירות המיוחסות למשיב, ולפיכך רשאית המבקשת להמשיך ולהחזיק בהם בהתאם לסעיף 33 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן "הפסד"פ"). כן ציין נציג המבקשת כי מאז ההחלטה הוגשו תלונות נוספות. לטענתו, השבת התפוסים למשיב מעלה חשש כי הראיות שבתפוסים לא תישמרנה כמו שהן, ולא ניתן יהיה להציג ראיות אלו בהליך העיקרי.

5. ב"כ המשיב טען כי בית המשפט המחוזי כבר הורה על החזרת התפוסים וכי המשך החזקת התפוסים פוגעת בזכויותיו של המשיב. לטענתו, כל החומר מועתק ולכן אין כל חשש לשיבוש.

דיון והכרעה

6. בענייננו מדובר במחשבים (כולל טלפונים ניידים) שהינם בשימושו הפרטי של המשיב. לפיכך, ובהתאם לסעיף 32(ב1) לפסד"פ יש להשיב אותם לאחר 30 יום, אלא אם כן התבקשה הארכת התקופה מבית משפט השלום.

7. דומה כי התקופות הקבועות בסעיף 32(ב) לגבי מחשב מוסדי ובסעיף 32(ב1) לגבי מחשב פרטי נועדו להגביל ולקצר את תקופות החקירה והחיפוש ככל האמור במחשבים שנתפסו, הן לאור הפגיעה בפרטיות הכרוכה בחיפוש במחשב, והן בשל חשיבותו ומרכזיותו של המחשב בחייו של אדם פרטי, ובוודאי כאשר מדובר בניהול שוטף של מוסד (ראו הצעת חוק לתיקון פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (מס' 11) (חיפוש ותפיסת חומר מחשב), התשס"ה-2005).

8. עם זאת, בוודאי ככל האמור במחשב המשמש לצורך פרטי לא באו הגבלות אלו למעט את סמכותה של המשטרה להמשיך ולהחזיק במחשב אשר דרוש לצורך הגשתו כראיה בבית המשפט. ואכן סעיף 32(ב1) קובע זאת מפורשות.

9. בענייננו, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, לא הוגשה בקשה להארכת תוקף החזקה בתפוסים לאחר שחלפו 30 ימים. בית המשפט המחוזי הורה על השבת התפוסים, אך בניגוד לטענת ב"כ המשיב הוראה זו נעשתה תוך הותרת שיקול דעת לבית משפט השלום, הן במקרה בו יוצג טעם משכנע שהמחשבים עצמם דרושים להמשך החקירה; והן לעניין קביעת תנאים שיבטיחו את האפשרות להציג את הראיות שנתפסו במחשבים בהמשך ההליך.

10. ראשית באשר למארזי המחשב (ללא המידע האצור בתוכם), ובתנאי שניתן להפריד את המארזים מהמידע, לא ראיתי כל טעם להמשיך ולהחזיק את התפוסים לאור הוראת בית המשפט המחוזי ואלו יש להשיב מיידית למשיב.

11. באשר למידע האצור בתוך המחשבים. בדרך כלל נהוג כאשר מתגלות ראיות במחשב או בטלפון נייד כי המשטרה שומרת את המכשירים או הדיסקים המכילים את המידע המקורי ברשותה תוך שהיא יוצרת העתקים של החומרים לבעלי התפוסים בהתאם להוראת 32א לפסד"פ. נראה כי הטעם לכך הוא כלל הראיה הטובה ביותר המחייב את המשטרה להציג את המקור לכל ראיה ובשל החשש כי יעלו טענות בהליך העיקרי כגון שההעתקה של החומר שיבשה את הראיה. מסירת המקור לחשוד משמעה אובדן שליטה ופיקוח על הדיסקים באופן שימנע אפשרות להגישם כראיה במשפט (ב"ש (י-ם) 4642/05 דויטש נ' מדינת ישראל, פ"ד תשס"ד(1) 440, פסקה 14 (2005) (להלן "עניין דויטש")).

12. עם זאת, גם לעניין החומר האצור במחשבים של המשיב סבורני כי יש למלא אחר הוראת בית המשפט המחוזי, אשר כבר שקל את כל האמור, תוך הבטחת האפשרות להציג את הראיות הדרושות להליך העיקרי. אזכיר כי החלטת בית המשפט המחוזי התייחסה במפורש לאפשרות לקבוע תנאים שיבטיחו הצגתם כראיה במשפט. זאת ניתן לעשות על ידי העתקת חומר המחשב המצוי בתפוסים, כך שהעותק ישאר בידי המשטרה והמקור יוחזר למשיב, ותוך חתימת החשוד על כך שמדובר בעותק זהה למקור (עניין דויטש, פסקה 16). על מנת שיוכל המשיב לאשר זאת הוא יהיה רשאי לנכוח בעת ביצוע ההעתקה ואף להביא אדם מטעמו שיהיה נוכח בזמן ההעתקה ויוודא כי היא נעשית באופן נאמן למקור.

13. אם לא יחפוץ בכך המשיב, יוכל לבקש ולקבל מיידית עותק של כל חומר המחשב שבתפוסים (כקבוע בסעיף 32א לפסד"פ) וכן את מארזי המחשב כאמור לעיל. במצב דברים זה יישארו הדיסקים המקוריים בידי המבקשת באופן שתתאפשר הצגת ראיות מתוכם במהלך ההליך העיקרי.

14. אוסיף כי בהתאם לסעיף 35 לפסד"פ אם לא יוגש כתב אישום תוך שישה חודשים מיום התפיסה תיאלץ המבקשת להשיב את התפוסים (מקור או העתק) אלא אם כן תגיש בקשה נוספת להארכת התפוסים.

15. המזכירות תודיע על ההחלטה לצדדים.

16. זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ו, 14 יוני 2016, בהעדר הצדדים.

ייצוא ל־PDF

    זקוקים לייעוץ משפטי דחוף מעורך דין מומחה בנושא זה?


    זמינות 24 שעות ביממה למקרי חירום | השאירו פרטים לחזרה:




    בקשה להסרת מסמך

    ה"ת (ירושלים) 23354-05-16 – מדינת ישראל נ' יניב עמר


      בעל דין בהליך דנן המעוניין להסיר פסק דין ו/או החלטה ממאגר האתר, יכול לבקש לעשות כן בהתאם לתקנון האתר באמצעות טופס הפנייה הבא.


      מובהר בזאת, כי כל בקשת הסרה, כאמור, תיבחן לגופה ותיעשה בכפוף לשיקול דעתם הבלעדית של מנהלי האתר, בין היתר בהתחשב בחשיבותו המשפטית של המידע אשר הסרתו מבוקשת.


      להסרה מיידית של פסק דין ו/או החלטה שלגביו קיים צו איסור פרסום, אנא ציינו זאת בפנייתכם וצרפו העתק מן הצו כתנאי להסרתו.






      כתבות ומאמרים מקצועיים בתחום המשפט

      מסעדה חויבה בפיצוי בשל הפרת זכויות יוצרים על מנגינות

      מסעדה חויבה בפיצוי בשל הפרת זכויות יוצרים על מנגינות

      מקרה נוסף עוסק בהפרת זכויות יוצרים, כאשר בית עסק נדרש לפצות בעלי זכויות על השמעת יצירות מוזיקליות מבלי שקיבל על כך אישור. מה עומד בבסיס...

      גזרי דין חמורים כנגד נאשם בתאונת דרכים קטלנית: רכיב הפיצוי והעונש המרתיע

      גזרי דין חמורים כנגד נאשם בתאונת דרכים קטלנית: רכיב הפיצוי והעונש המרתיע

      מערכת המשפט בישראל מטילה עונשי מאסר ופיצוי משמעותיים במקרים של תאונות דרכים קשות. לאחרונה הושג פסק דין בתיק תאונת דרכים שהביאה לפגיעות חמורות ולמוות, והנאשם...

      דיון משפטי בפיצויים בגין פגיעת גוף: עקרונות חישוב ופסיקת בית המשפט

      דיון משפטי בפיצויים בגין פגיעת גוף: עקרונות חישוב ופסיקת בית המשפט

      פיצויי נזקי גוף: כיצד נקבעים הסכומים ומהם הכללים המנחים? רקע: פגיעה ותביעת פיצויים תאונות לעיתים גורמות לפגיעות גופניות משמעותיות עבור הנפגע. כאשר אדם סובל מפציעה,...

      הסדרה חוזית בין בני זוג לשעבר: הסכמה על חלוקת רכוש מזכה בהפחתת חבות מס

      הסדרה חוזית בין בני זוג לשעבר: הסכמה על חלוקת רכוש מזכה בהפחתת חבות מס

      פרידה בין בני זוג מובילה לעיתים להסכמים מורכבים בענייני רכוש. מאמר זה בוחן מקרה בו בני זוג לשעבר הגיעו להסכמות הדדיות אשר נבחנות על ידי...

      מאסר על תנאי לנהג ותיק שעבר עבירת תנועה: מהי הענישה הנהוגה?

      מאסר על תנאי לנהג ותיק שעבר עבירת תנועה: מהי הענישה הנהוגה?

      גבר בן 71, בעל ותק רב מאחורי ההגה, עמד לאחרונה בפני בית המשפט לתעבורה בעקבות עבירה חמורה של אי מילוי הוראת תמרור. מדובר במקרה המדגיש...

      פיצויים בתאונת דרכים: כיצד נקבעים האחוזים ומה המשמעות הכלכלית לנפגע?

      פיצויים בתאונת דרכים: כיצד נקבעים האחוזים ומה המשמעות הכלכלית לנפגע?

      פגיעות גוף בתאונות דרכים עשויות להוביל להליך משפטי מורכב, במסגרתו נקבעים פיצויים בהתאם לאחוזי הנכות של הנפגע ולתנאי הפוליסה. מערכת המשפט מתמודדת מדי יום עם...

      פסיקה חדשה בסוגיית חובות ואכיפת תשלומים – סקירה משפטית מעמיקה

      פסיקה חדשה בסוגיית חובות ואכיפת תשלומים – סקירה משפטית מעמיקה

      הפסיקה האחרונה בתחום ההוצאה לפועל מעוררת עניין רב, כאשר סוגיית החלוקה והגבייה של חובות ציבוריים נבחנת ביסודיות על ידי בתי המשפט. בכתבה זו נסקור את...

      הליכי גבייה בהוצאה לפועל: מה עושים כאשר נדרש לשלם חוב?

      הליכי גבייה בהוצאה לפועל: מה עושים כאשר נדרש לשלם חוב?

      הוצאה לפועל היא מערכת משפטית האחראית על אכיפת פסקי דין וחיובים כספיים, ומטרתה להבטיח שזוכים יוכלו לקבל את המגיע להם מחייבים שאינם משלמים מרצון. כיצד...