6. על פי תגובת המשיבה, במסגרת חקירה רחבת היקף כנגד המבקשים וכנגד אחרים נתפסו בין היתר ברשות אחד המבקשים המחאות בסכום כולל של 280,000 ₪ וזאת על פי צו חיפוש שניתן ע"י בית משפט השלום. במהלך החקירה נחקרו המבקשים כחשודים וכן נחקרו בעלי ההמחאות שנמסרו למבקשים. בהמשך ניתן צו ע"י בית המשפט לפיו תופקדנה ההמחאות בחשבון בנק של האפוטרופוס הכללי האמון על שמירת ערכן (להלן: "החלטת בית המשפט"). זאת מתוך כוונה לחלט בסופו של הליך משפטי את הכסף בשווי ההמחאות לטובת אוצר המדינה.

7. סבורה המשיבה כי קיימות בחזקתה ראיות הקושרות את המבקשים לביצוע העבירות שיוחסו להם.

אין זו פעם ראשונה בה נתפסים נכסים וכספים מתוך כוונה לחלטם כרכוש שהושג בעבירה, או כרכוש בשווי או חלק משווי העבירה, בהתאם לחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000 (להלן: "חוק איסור הלבנת הון").

עסקינן, כך נטען, בחשד לבצוע עבירות בהיקף של כתשעה מיליון ₪. בין היתר הוטלו צווים להקפאת רכושם של המבקשים לרבות מקרקעין, סחורות ורכבים, בסכום הנמוך בהרבה מסכום שווי פירות העבירות המיוחסות.

משכך, יש לדחות את הבקשה ולהותיר את צו התפיסה על כנו.

8. עוד ציינה המשיבה, כי תיק החקירה הועבר בימים אלו לפרקליטות המחוז.

לדעת המשיבה, האינטרס הציבורי שבתפיסת הכספים ורכושם של המבקשים גובר על האינטרס שבהחזרת הרכוש לידיהם, נוכח חומרת העבירות מושא החקירה והתוצאות הצפויות באם יוחזרו הכספים.

כן צוין, כי מיום גילוי העבירות חדל "המתלונן" לקיים קשרי מסחר עם המבקשים ובכך חדל עסקם של המבקשים להתקיים הלכה למעשה. זאת כיון שהמתלונן הוא היחיד שרכש מן המבקשים את הסחורות שהציעו. יתירה מכך, המבקשים אף חשודים בניסיון להבריח סחורות באמצעות צד שלישי לרבות לניכר, לפיכך נחקרו גם בגין עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

9. המשיבה הוסיפה וטענה שרשות המיסים מעורבת בחקירה ועל פי הראיות שבידיה לא היתה למבקשים כוונה לשלם באמצעות ההמחאות התפוסות כספים לרשות המיסים.

אשר לטענה בדבר תשלום שכר עובדים, נטען בתגובה, כי למבקשים שני עובדים שכירים בלבד ושכרם הוא מינימאלי ואינו עומד בכל יחס לשווי הכספים בהמחאות המעותדות.

צוין, כי זמן הפירעון חל רק באשר להמחאה אחת וזה אינו קשור כלל לשכר עובדי המבקשים.

המשיבה הבהירה, כי נוכח העובדה שטרם הוגש כתב אישום והחקירה לא הסתיימה אינה יכולה לחשוף פרטים נוספים.

10. בדיון שהתקיים בגין בקשת המבקשים חזרו הצדדים על עמדותיהם.

11. ב"כ המבקשים הבהיר, כי אין בסיס לחשד שהופנה כלפי המבקשים ומשוכנע הוא כי לסופו של יום לא יוגש כנגד מרשיו כתב אישום. כן טען, כי החקירה הסתיימה שכן חומר החקירה הועבר לפרקליטות המחוז וזו אף שלחה לו מכתב "יידוע". בתגובה למכתב ענה כי עליו לעיין בחומר החקירה בטרם יוכל להתייחס.

ב"כ המבקשים טען, כי נוכח תפיסת והקפאת רכושם של המבקשים כלכלתם האישית נפגעת ללא תיקון. הם מתקשים אף ברכישת מוצרי מזון בסיסיים. כן טען, כי מבקשים הם לפעול כדין ולפיכך אף לא פנו לנותני ההמחאות בבקשה כי יורו על ביטולן. אף בעלי ההמחאות רשאים לפנות אל המשיבה בדרישה לקבל את המחאותיהם.

12. במהלך הדיון, לאור החלטה שניתנה, הועברה לעיונו של ב"כ המבקשים החלטת בית המשפט אליה התייחסה המשיבה בתגובתה. ב"כ המבקשים הבהיר שאין בהחלטה זו משום "צו תפיסה" וכל שיש בה הוא הוראה למשיבה לשמור על ערך הכספים הנקובים בהמחאות באמצעיה היא, על מנת להגן על המבקשים ולא ההיפך.

בית המשפט הציע לב"כ המבקשים לדחות את המשך הדיון עד לאחר שיעיין בראיות אשר בידי המשיבה במסגרת הליך ה"יידוע", אולם ב"כ המבקשים הסביר כי הזמן דוחק במבקשים. הם אינם יכולים לזון את עצמם ולעמוד בתשלום חובותיהם השונים על פי חוק.

13. המשיבה הגישה לתיק בית המשפט את סיכום החקירה שנערכה בנוגע למבקשים והבהירה כי בכוונתה לבקש לחלט בסופו של יום את שווי הכספים מושא ההמחאות.

14. עם תום הדיון הורה בית המשפט להעביר לעיונו את עיקרי חומר החקירה.

15. עיינתי בחומר שהונח לפתחי ושקלתי טענות הצדדים.

לסופו של יום איני סבור כי יש להורות למשיבה, בשלב זה, להחזיר את ההמחאות לידי המבקשים.

16. עסקינן בחשד לביצוע עבירות מרמה חמורות, כמו גם עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון ועבירות על דיני המיסים. לאחרונה אף נחקרו המבקשים בגין עבירה של שיבוש מהלכי משפט, ולא בכדי.

חומר החקירה הוא רב ונרחב והחקירה עד כה היתה מורכבת ומסועפת. במסגרת החקירה נחקרו אנשים רבים הן כעדים והן כחשודים. שניים מן החשודים הם המבקשים.

לאחר חקירה מאומצת נאספו בידי המשיבה ראיות המקימות חשד סביר כבד ביותר לביצוע העבירות האמורות ע"י המבקשים.

17. להבנתי, תפיסת ההמחאות (כמו גם תפיסת רכוש אחר) נעשתה בדוננו, בין היתר, בהתאם לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969 (להלן: "הפקודה").

כן יש לפנות אל סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון.

כאמור בסעיף 32(א) לפקודה-

רשאי שוטר לתפוס חפץ, אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור, עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה או כאמצעי לביצועה.

כאמור בסעיף 33 לפקודה -

נתפס חפץ כאמור בסעיף 32, או הגיע לידי המשטרה חפץ שאחד התנאים האמורים בסעיף 32 חל עליו, רשאית המשטרה, בכפוף לאמור בסעיף 34, לשמרו עד אשר יוגש לבית המשפט.

בהתאם לסעיף 34 לפקודה (מכוחו ניתנה החלטת בית המשפט) -

על פי בקשת שוטר שהוסמך לכך על ידי קצין משטרה בדרגת מפקח משנה או בדרגה גבוהה מזו דרך כלל או לענין מסויים (להלן - שוטר מוסמך), או על פי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, רשאי בית משפט שלום לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות או לאדם פלוני, או שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט - הכל בתנאים שייקבעו בצו.

ואילו על פי סעיף 35 לפקודה -

אם תוך ששה חדשים מיום תפיסת החפץ על ידי המשטרה, או מיום שהגיע לידיה, לא הוגש המשפט אשר בו צריך החפץ לשמש ראיה ולא ניתן צו על אותו חפץ לפי סעיף 34, תחזיר המשטרה את החפץ לאדם אשר מידיו נלקח; אך רשאי בית משפט שלום, על-פי בקשת שוטר מוסמך או אדם מעוניין, להאריך את התקופה בתנאים שיקבע.

18. הנה כי כן, כיון שבידי המשיבה ראיות המקימות חשד סביר לביצוע העבירות המיוחסות למשיבים, רשאית היא להחזיק בהמחאות עד שתוגשנה לבית המשפט.

כיון שטרם חלפו ששה חודשים מעת תפיסת ההמחאות, ולאור כוונתה הנוכחית של המשיבה לבקש את חילוט שווי הכסף אליו מתייחסות ההמחאות, בבוא היום, עם תום ההליך המשפטי, אין הצדקה להורות על השבת ההמחאות למבקשים, בפרט שהכסף שומר על ערכו בהתאם להחלטת בית המשפט.

19. אין בהחלטתי כדי לקבוע כי די בראיות אשר בידי המשיבה כדי להצדיק הגשת כתב אישום כנגד המבקשים. אף אין בהחלטה זו כדי לקבוע את סיכויי הרשעתם של המבקשים ככל שיוגש כתב אישום. עם זאת, לעת הזו, ומשטרם גיבשה הפרקליטות עמדתה, לא ראיתי לנכון להורות על החזר ההמחאות למבקשים.

באם לא יוגש כתב אישום תוך ששה חודשים ממועד התפיסה, עשויה נקודת האיזון להשתנות.

בשלב זה, אני דוחה את הבקשה.

תיק החקירה יוחזר למשיבה לאחר תיאום עם מזכירות בית המשפט.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ד, 20 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.